האגדה של האטופאטו וקוּראנגאיטוּקוּ היא אחת מהאגדות המפורסמות ביותר של שבטי רוטורואה שבצפון האי בניו זילנד, במיוחד בקרב בני העם נְגאטִי וְוהָאוּאה, ונְגאטִי טַאהוּ
היא נטועה עמוק במרחב הגיאותרמי שסביב רוטורואה, אגם טאופו ועמק ואיקטו – אזור עשיר בבורות בוץ מבעבעים, מעיינות חמים, ואדי קיטוראות גופרית – נוף שמרגיש כשייך למיתוס
הרבה לפני שהאירופים חלמו להגיע לחופי ניו זילנד, האוקיינוס השקט היה חי במפרשיהם של מגלים פולינזיים אמיצים. בראשם עמד קוּפֶּה
אגדת האל מאווי והשיעור שקיבל מהים
הצלופח בניו זילנד הוא בעל חיים יחודי ואנדמי בעל אורח חיים מסתורי ומרתק. הוא מתחיל ומסיים את חייו במי האוקיאנוס המלוחים אבל מה קורה באמצע?
בראשית הימים, כשהאדמה לחשה סודות לשמיים, חי בלב ניו זילנד (אוטיאורואה) צ’יף אדיר ומוערץ. צמאונו, כמו אדמה צחיחה, היה יכול להרוות רק על ידי המים הטהורים ביותר. לילה גורלי אחד, כינס את שבעת ילדיו, שומרי מורשתו, להביא את הנוזל הקדוש.
אגדת הרי הגעש בניו-זילנד קשורה למסעו של רב החובל, והנווט המיתולוגי נאטורי-ראנגי, והמשבר אליו נקלע בזמן שטיפס על הר הטונגרירו
אגדת טה-מאטה העתיקה מספרת את סיפורו של הצ’יף רונגוקאקו האימתני, אביו הקדמון של כל שבטי מחוז נאפייר.