אגדות העם המאוריות הן חלונות קטנים לעולם קדום שבו הטבע והאדם נשזרו זה בזה.
בהרים, בנהרות וביערות חיו ה־ atua – ישויות רוחניות שיצרו את העולם והמשיכו להשגיח עליו.
רבות מן האגדות מספרות על מעשי גבורה של חצאי אלים כמו Māui. שהעלה איים מקרקעית הים ולכד את השמש כדי להאריך את היום.
אחרות מסבירות כיצד נולדו תופעות טבע – הרים שהתאהבו, יערות שנולדו מדמעות האלים, ונהרות שנוצרו ממסעות ארוכים של גיבורים.
בתרבות המאורית האגדות אינן רק סיפורים.
הן דרך לזכור את מקור העולם, לכבד את האדמה, ולהבין שהנוף של ניו זילנד מלא בזיכרונות עתיקים.
בראשית הימים, כשהאדמה לחשה סודות לשמיים, חי בלב ניו זילנד (אוטיאורואה) צ'יף אדיר ומוערץ. צמאונו, כמו אדמה צחיחה, היה יכול להרוות רק על ידי המים הטהורים ביותר. לילה גורלי אחד, כינס את שבעת ילדיו, שומרי מורשתו, להביא את הנוזל הקדוש.
אגדת הרי הגעש בניו-זילנד קשורה למסעו של רב החובל, והנווט המיתולוגי נאטורי-ראנגי, והמשבר אליו נקלע בזמן שטיפס על הר הטונגרירו
אגדת טה-מאטה העתיקה מספרת את סיפורו של הצ'יף רונגוקאקו האימתני, אביו הקדמון של כל שבטי מחוז נאפייר.
במיתולוגיה המאורית, מאווי היה חצי-אל, הידוע בכוחו ובפיקחותו, וחי עם אחיו בימי קדם כשהעולם עדיין עוצב. למרות מיומנותו, מאווי הרגיש לעתים קרובות לא מוערך על ידי אחיו. הסיפור הבא יתאר את אגדת מאווי וכיצד הצליח ללמד את אחיו לקח.
במיתולוגיה המאורית, אגדת טונגרירו היא סיפור הרי הגעש של מרכז האי הצפוני הוא סיפור מרתק המשלב אגדה שסופרה סביב אהבה נכזבת, ומלחמות כח שעיצבו את הנוף הוולקני באלימות רבה במשך עשרות אלפי שנים.
אגדה מאורית עתיקה עוסקת בסיפור אהבתם העיקשת והבלתי אפשרית של הנסיכה מיקי, הנסיך רנגימו , והמחיר הכבד שהם נאלצו לשלם על מנת לממש אותה