פאיקיאה והלוויתן

אגדת פאיקיאה במיתולוגיה המאורית: סיפורו של האב הקדמון שרכב על גב לווייתן, ניצל מן הים והותיר מורשת חיה בחופי ניו זילנד.
אגדות העם המאוריות הן חלונות קטנים לעולם קדום שבו הטבע והאדם נשזרו זה בזה.
בהרים, בנהרות וביערות חיו ה־ atua – ישויות רוחניות שיצרו את העולם והמשיכו להשגיח עליו.
רבות מן האגדות מספרות על מעשי גבורה של חצאי אלים כמו Māui. שהעלה איים מקרקעית הים ולכד את השמש כדי להאריך את היום.
אחרות מסבירות כיצד נולדו תופעות טבע – הרים שהתאהבו, יערות שנולדו מדמעות האלים, ונהרות שנוצרו ממסעות ארוכים של גיבורים.
בתרבות המאורית האגדות אינן רק סיפורים.
הן דרך לזכור את מקור העולם, לכבד את האדמה, ולהבין שהנוף של ניו זילנד מלא בזיכרונות עתיקים.

אגדת פאיקיאה במיתולוגיה המאורית: סיפורו של האב הקדמון שרכב על גב לווייתן, ניצל מן הים והותיר מורשת חיה בחופי ניו זילנד.

אגדת רוֹנָה והירח היא הרבה יותר מסיפור על כעס ועונש. היא עוסקת ביחסים שבין האדם לטבע ובאחריות הנלווית למילים שאנו אומרים.

בלב התרבות הילידית של המאורים בניו זילנד נמצא אחד הסמלים המסתוריים והמשמעותיים ביותר שנוצרו אי פעם, היי טיקי. הרבה מעבר לתכשיט מגולף, מדובר בטאונגה, אוצר קדוש הנושא בתוכו סיפורים של שורשים, הגנה, פוריות וחיבור רוחני שעברו מדור לדור ברחבי ניו זילנד.

האגדה של האטופאטו וקוּראנגאיטוּקוּ היא אחת מהאגדות המפורסמות ביותר של שבטי רוטורואה שבצפון האי בניו זילנד, במיוחד בקרב בני העם נְגאטִי וְוהָאוּאה, ונְגאטִי טַאהוּ
היא נטועה עמוק במרחב הגיאותרמי שסביב רוטורואה, אגם טאופו ועמק ואיקטו - אזור עשיר בבורות בוץ מבעבעים, מעיינות חמים, ואדי קיטוראות גופרית - נוף שמרגיש כשייך למיתוס

הרבה לפני שהאירופים חלמו להגיע לחופי ניו זילנד, האוקיינוס השקט היה חי במפרשיהם של מגלים פולינזיים אמיצים. בראשם עמד קוּפֶּה

הוואיקי – ארץ האבות של המאורים: מסע אל שורשי הזהות של תושבי ניו זילנד שהגיעו אליה לפני 700-800 שנה בסירות קאנו מהים

״כאשר קבוצת כוכבי מטאריקי זורחת מעל האופק, גם שאיפותינו לשנה החדשה זורחות איתם״ ✨.

אגדת האל מאווי והשיעור שקיבל מהים

הצלופח בניו זילנד הוא בעל חיים יחודי ואנדמי בעל אורח חיים מסתורי ומרתק. הוא מתחיל ומסיים את חייו במי האוקיאנוס המלוחים אבל מה קורה באמצע?