גרייט-ווק שייט נהר הוואנגנואי

מסע הוואנגנואי הוא אחד מעשרת הגרייט ווקס של ניו-זילנד, ואף שאינו משלב הליכה – אלא שייט בקאנו, הוא חוצה את אחד מאיזורי הפרא של האי הצפוני

מבוא

נהר הוואנגנואי הוא הנהר הארוך ביותר בניו-זילנד שאפשר לנווט בו, מסלול השייט מתחיל בעיירה טאומארנואי ומסתיים בעיר וואנגנואי בחוף המערבי של האי הצפוני שם הנהר זורם ונשפך לים.
רוב מבצעי מסלול השייט משכירים קאנו או קיאק ועושים מסע של 3-5 ימים בנהר, שמתחיל טאומארנואי, (מסע של 5 ימים) או פאקאהורו (מסע של 3 ימים).
מסלולי שייט אלו מסתיימים בעיירה שנקראת פיפיריקי ומשם בדרך כלל מקבלים הסעה חזרה למקום שבו השארתם את הרכב.

אני הוא הנהר, והנהר הוא אני

בצעד היסטורי של יותר מ-100 שנים בהתהוות, נהר וואנגנואי בניו זילנד זכה לאותו מעמד חוקי כמו בן אדם. החוק הוא הראשון מסוגו ברחבי העולם, ומאות נציגי שבטים היו מעורבים במשא ומתן.

ב-15 במרץ 2017, הפרלמנט של ניו זילנד חוקק את הצעת החוק להסדר התביעות בנהר וואנגנואי. עם חקיקה זו, כל פגיעה בנהר היא כעת שווה לפגיעה בשבט המאורי האחראי לרווחתו.

וואנגנואי היא עיר בחוף המערבי של האי הצפוני. נהר וואנגנואי זורם מהר טונגרירו לים והוא ערוץ המים הארוך ביותר של ניו זילנד. חברי שבט המאורי וואנגאנואי מעריכים את הנהר שלהם במידה רבה. אמירה נפוצה בקרב הקהילה היא
‘Ko au te Awa, ko te awa ko au’,
שמתורגם ל-אני הנהר והנהר הוא אני.

המעמד המשפטי החדש שנרכש הוא הוכחה למשהו שהשבט ידע במשך מאות שנים.
הם נלחמו לקראת ייצוג משפטי לנהר שלהם שמעריך היטב את חשיבותו הקדמונית – הן במובן הרוחני והן במובן הגנולוגי.

המאורי נוהגים לחשוב על האנושות כחלק מיקום רחב יותר, שבו האדם שווה לאדמה, להרים ולימים.

על המסע

המסע מתאפיין בשייט לאורך הנהר אל לב ליבו של פארק וואנגנואי, מצוקי הפרא המשתפלים משני צידיו ויער הגשם העבות, יקנו לכם הרגשת בראשית וניתוק מהעולם.
אתגר השייט לאורך הנהר ואיתני הטבע איתם תתמודדו יבטיחו לכם הרפתקאה מיוחדת ומהנה, אך לפני שתחליטו לבצע אותה – רשות השימור הניו-זילנדית (דוק) ממליצים לוודא שאתם מודעים לאתגר הכרוך בשייט ולעמוד בקריטריונים הבאים:
להיות בעלי כישורי שחייה טובים – בשנת 2020 טבע בחור ישראלי בעת ששחה בנהר הוואנגנואי
מיומנים בחתירה בסירת קאנו (ולא, קייאקים מבית הילל לכפר-בלום אינם נופלים בקטגוריה הזו)
להיות בכושר חתירה – כי תצטרכו לפדל במשוטים כשבע שעות בכל יום
אם אינכם בטוחים, רשות השימור ממליצה לשכור מדריך לביצוע השייט בנהר הוואנגנואי

לאורך מסלול השייט לא פחות מאחד עשר קמפסייטים ובקתות בהן תוכלו לעצור וללון (בהזמנה מראש), אם תבחרו להמשיך לאורך הנהר עד לעיירה וואנגנואי – תוכלו ללון לאורך 5 אתרים שונים נוספים הנעים בין קמפסייט שנקרא ירושלים (כן..), מבצר מאורי, בקתת בק-קאנטרי בעלות 5 דולרים ללילה, או מאראיי- מרכז כינוס מאורי המשמש גם כמקום אירוח.
מלבד בקתת הבק-קאנטרי הפועלת על בסיס כל הקודם זוכה, כל הנ”ל בתיאום מראש.

הגשר לשום מקום

במהלך השייט תגיעו לאתר בעל נקודת עניין היסטורית שנקרא – הגשר לשום מקום.
הגשר לשום מקום נבנה על מנת להקל על הגישה למתיישבי עמק מנגפורואה – בתרגום “נהר השפע” בשנת
1936.
אורכו 130 מטר וגובהו 125 מטר מעל הנחל. השלמת הגשר התעכבה במידה ניכרת בגלל שיטפונות, החלקות והעיכוב בעקבותיה באספקת החומרים. הגשר נבנה כדי להקל על הגישה לרכב לנהר וואנגנוי, לקשר בין מתיישבי העמק לבין שירות סירות הנהר.
בשנת 1917 הממשלה פתחה את העמק ליישוב על ידי חיילים שחזרו ממלחמת העולם הראשונה.
במשך כמה שנים העמק שגשג אך עם זאת, תלאות כלכליות, ובעיות הקשורות לריחוק ולקשיי הגישה, הביאו משפחות רבות לנטוש את חוותיהם. עד 1942 נותרו רק 3 משפחות ולאחר שיטפון גדול בינואר 1942, הממשלה סירבה להעמיד לרשותם כספים נוספים לתחזוקת הכבישים והיא סגרה רשמית את העמק במאי 1942. קו הכביש שנעלם, קווי גדר ישנים,  ארובות לבנים מזדמנות וגשר זה משמשים תזכורות להתיישבות מוכת הגורל של עמק מנגפורואה.
‎

יוצאים לדרך

המסע של רון ונעמה בנהר הוואנגנואי

ההתחלה

התחלנו בתדרוך ואימון קצר על הקאנו לצד הוראות על איך לנווט את דרכנו לקמפסייטים. אמרו לנו שהסיכוי שנתהפך לפחות פעם אחת במסע הוא 100% ושהמסע הזה יעמיד את הקשר שלנו במבחן.
ספויילר: להפתעתנו לא התהפכנו אבל המערכת יחסים שלנו כן עמדה למבחן
שייט בקאנו דורש תקשורת גבוהה ושיתוף פעולה אקטיבי:
מי שיושב מאחור הוא זה שמנווט את הכלי שייט, אבל זה שיושב מקדימה מחליט באיזה צד לפדל עם המשוט. חייבים תמיד לפדל בצדדים הנגדיים של הקאנו, אם אחד מפדל יותר מהר, חזק או בצד הלא נכון, הקאנו מסתובב, מה שעלול להוביל לכיוון הלא נכון ואפילו לגרום להתהפכות.

הימים הראשונים היו בסדר, הצלחנו לנווט את דרכנו בכמה זרמים מהירים של מים (מפלונים/אשד) בקלות יחסית, כמובן שבהתחלה שטנו מצד לצד כי לא היינו לגמרי מסונכרנים בתנועות, השמש זרחה והימים היו חמים, הנוף היה יפיפה והנהר היה רגוע. נעמה נשרפה מהשמש החמה, אז שימו לב לשמש והשתמשו בקרם הגנה.

אחרי הכל אנחנו בניו-זילנד וכמו שהבטיחו הגשם אכן הגיע והתחיל לרדת גשם לפרקים.
האמת שלא הזיקה לנו קצת מנוחה מהחום, אבל עם הגשם המתגבר הנהר זרם מהר יותר, והוא בחן את יכולות התקשורת והשיתוף פעולה שלנו. לעיתים קרובות היינו צריכים לרוקן את הסירה ממים ולפדל מהר יותר מהזרם, כדי שאנחנו נשלוט בקאנו ולא המים.

צרות בגן עדן

יום אחד באחד הקמפסייטים עצרנו לארוחת צהריים, וכשהמשכנו בדרכנו גיליתי ששכחתי את חגורת ההצלה שלי בקמפסייט. החלטנו להסתובב ולשוט נגד הזרם, וגם לפדל במעלה זרם חזק של מים, כדי לחזור ולהשיב את החגורה.
פידלתי הכי חזק שיכולתי וגם נעמה פידלה הכי מהר שיכלה, אבל זה לא הרגיש ככה. זה היה מאוד קשה! הקאנו הסתובב מצד לצד עם כל חתירה שעשינו.
בסופו של דבר עצרנו את הקאנו על גדת הנהר במקום שבו לא היו צוקים ומשכתי את עצמי החוצה.
הייתי כל כך עצבני ומתוסכל, האשמתי את נעמה בכישלון שלנו שלא הצלחנו לעלות נגד כיוון הזרם אבל בעצם האשמתי את עצמי ששכחתי את חגורת ההצלה שלי. כשקפצתי החוצה מהקאנו למשוך אותו, פצעתי את הברך והתחלתי לדמם, כנראה שזה הגיע לי.
הגענו הכי רחוק שיכולנו וראינו אנשים בקמפסייט איפה ששכחתי את חגורת ההצלה שלי, צעקנו להם מרחוק ואחד מהם ירד והביא לי אותו.
המשכנו את דרכנו במורד הנהר וניהלנו שיחה ארוכה על מה שקרה מנסים להבין ולפתור את מה שהיה כדי שהסיטואציה לא תחזור על עצמה.

מזג אוויר משבש

בלילה לפני שהגענו לפיפיריקי, התחילה סופה, ישנו באוהל בזמן התחיל לרדת גשם כבד, ואז, רעש של רעם מלווה באור כל כך חזק שיכולנו לראות כמו באור יום. זה היה מפחיד, היה גשם זלעפות והברק והרעם הפגיזו. הרגשנו כל כך קטנים ונתונים בחסדי הטבע, מקווים שהאוהל יחזיק במשך הלילה מבלי שנרטב.
נרגענו כשהשמש יצאה ואיתה הבוקר הגיע והגשם פסק.
נכנסנו חזרה לקאנו ופידלנו על נהר שעכשיו היה גבוה יותר, לא עבר הרבה זמן והגענו לפיפיריקי (התחנה האחרונה של רוב האנשים) וחיפשנו מקום להישאר ללילה. ברגע שסיימנו להקים את האוהל התחילה סופה נוספת, ירד גשם במשך 16 שעות רצוף, גשם כבד עם ברקים.
בבוקר, כמו ביום שלפני הגשם הפסיק והלכנו לראות מה מצב הנהר, דאגנו שהנהר יזרום כל כך מהר ויעלה ממש גבוה, ולא נוכל להמשיך במסע. כמו שחשבנו הנהר עלה משמעותית בגובה שלו, משהו כמו 3 מטר, אבל אחרי שהתייעצנו יחד ולקחנו סיכון מחושב החלטנו להמשיך.
שאר המסע היה די פשווט, השמש חזרה ולא היינו צריכים לפדל כל כך חזק כי הנהר זרם די מהר. אפילו דילגנו על קמפסייט, וקיצרנו את המסע במקום 8 ימים ל 7 ימים.

סיכום

הייתה לנו חוויה מאתגרת, מלמדת ומדהימה בנהר. צמחנו כיחידים וכזוג ואני יכול לומר עם יד על הלב שהמסע הזה היה אחד הדברים הכי טובים שעשינו בניו זילנד! מומלץ מאוד לעשות את זה ולדעתי האישית זה משהו שחובה לחוות בניו-זילנד.

אני רוצה להודות לרון קולט ונעמה קלר שכתבו ושיתפו בחוויות מהמסע שלהם
לצפייה בערוץ היוטיוב של רון ונעמה עם טיולים וחוויות מניו-זילנד משנת 2021




קישורים שימושיים:

למידע נוסף על הטרק והזמנת בקתות באתר של רשות השימור ניו-זילנדית

Canoe and kayak hire:
Adrift Outdoors – P: 07 8922751 – E: stewart@adriftnz.co.nz
Blazing Paddles – P: 0800 BLAZING (0800 252946), 021 996954 (Glenn) – E: glenn@blazingpaddles.co.nz
Canoe Safaris – P: 06 3859237 – E: info@canoesafaris.co.nz
Taumarunui Canoe Hire and Jet Boat Journeys – P: 07 8957483 – E: tmncanoehire@xtra.co.nz
Whanganui River Canoes – P: 0800 408888 – E: info@whanganuirivercanoes.co.nz
Yeti Tours – P: 0800 322388 – E: yeti.tours@xtra.co.nz
Bridge to Nowhere – P: 0800 480308 – E: info@bridgetonowhere.co.nz (Jetboat transfer also available)
Owhango Adventures – P: 0800 2 CANOE/07 8954854 – E: info@owhangoadventures.co.nz

גלריה

לעוד טיפים, הסברים וסיפורי דרך לטרקים שונים בניו-זילנד – רכשו רשיון שימוש למַפָּה שלי שתלווה אתכם לכל מקום בטיול