קטגוריה האנציקלופדיה של ניו זילנד

האגדה של האטופאטו וקוּראנגאיטוּקוּ היא אחת מהאגדות המפורסמות ביותר של שבטי רוטורואה שבצפון האי בניו זילנד, במיוחד בקרב בני העם נְגאטִי וְוהָאוּאה, ונְגאטִי טַאהוּ
היא נטועה עמוק במרחב הגיאותרמי שסביב רוטורואה, אגם טאופו ועמק ואיקטו - אזור עשיר בבורות בוץ מבעבעים, מעיינות חמים, ואדי קיטוראות גופרית - נוף שמרגיש כשייך למיתוס

עץ הכרוב, או בשמו המאורי טי-קאוקה, נראה קצת כמו שושלת דקלים שהתבלבלה בדרך לים – גזע עבה, מרקם ספוגי, ועלים ארוכים דמויי חרב שמזדקרים כמו פריזורה של פאנקיסט

בין 1890 ל־1950 עברה ניו זילנד מסלול מואץ של שינוי: מהמעבדה החברתית של סוף המאה ה־19, דרך מאבקים על זכויות נשים, שמירה על זהות מאורית, השתתפות במלחמות עולם אכזריות ועד להתגבשותה של זהות לאומית ייחודית.

לפני שניו זילנד היתה רק שקט ונופים - שרר בה כאוס.
הבהלה לזהב, שהפכה נהרות לשבילים, אוהלים לעיירות, ושמועה אחת לסיפור ששינה מדינה שלמה

כשחושבים על ניו זילנד, קל לדמיין נופים ירוקים, פיורדים ומרחבים אינסופיים. אבל מתחת לשלווה הזו מסתתר פרק סוער וכואב – סדרת מלחמות שנמשכה כמעט שלושה עשורים במאה ה־19. אלו לא היו סתם קרבות על גבולות, אלא מאבק קיומי של המאורים לשמור על אדמותיהם מול צבא האימפריה הבריטית. המלחמות עיצבו את דמותה של המדינה הצעירה והותירו צלקות שניכרות עד היום ביחסי מאורים והאירופאים

אמנת הסכמי וואיטנגי היא המסמך ההיסטורי החשוב ביותר בתולדות ניו-זילנד, ומהרגע שנכנסה לתוקף היא הובילה את ניו זילנד למחול שדים מטורף

הרבה לפני שהאירופים חלמו להגיע לחופי ניו זילנד, האוקיינוס השקט היה חי במפרשיהם של מגלים פולינזיים אמיצים. בראשם עמד קוּפֶּה