פוהוטוקאווה – עץ חג המולד
הלהבה האדומה של אאוטארואה
בכל שנה, כשהקיץ מתחיל להגיע לניו זילנד, משהו כמעט קסום מתרחש לאורך קווי החוף, הפארקים והכבישים. לפתע מופיעים פרחים אדומים ובוהקים על ענפי עץ הפוהוטוקאווה, וצובעים את הנוף כולו כמו אש מול שמיים כחולים. עבור מטיילים רבים זה נראה פשוט כמו טבע יפהפה. אבל עבור הניו זילנדים, הפריחה הראשונה של הפוהוטוקאווה מסמלת משהו עמוק הרבה יותר. היא מסמלת זיכרונות, זהות, משפחה, ואת התחושה המיוחדת של לחזור הביתה.
איך הפוהוטוקאווה הפך ללב של ניו זילנד
ניו זילנדים רבים מספרים שהם מרגישים התרגשות אמיתית ברגע שהם רואים את הפריחה הראשונה של השנה. היא מזכירה להם שעוד שנה הסתיימה ושהקיץ סוף סוף הגיע. עבור ניו זילנדים שחיים מעבר לים, אפילו תמונה פשוטה של הפוהוטוקאווה יכולה לעורר געגוע עמוק לבית. הפרחים האדומים אינם רק קישוט יפה לעין. הם הפכו לסמל של ילדות, של גאווה מקומית ושל חיבור עמוק לאדמה עצמה.
בתרבות המאורית
לעץ יש גם משמעות רוחנית עמוקה בתרבות המאורית. במסורת המאורית, הפוהוטוקאווה נחשב לעץ קדוש בעל קשר לעולם הרוח. אחת האגדות הידועות ביותר קשורה לקייפ רינאגה (ממאורית: לדלג) שבקצה הצפוני של ניו זילנד. שם ניצב עץ פוהוטוקאווה עתיק, שלפי ההערכות גילו עולה על שמונה מאות שנים. על פי האמונה המאורית, נשמות המתים מגיעות אל המקום הזה לפני שהן ממשיכות בדרכן אל ארץ האבות הקדמונים. הנשמות עוברות דרך שורשי העץ – וממנו מדלגות הלאה להוואיקי. בגלל הסיפור הזה, הפוהוטוקאווה הפך לסמל של חיים, מוות והקשר המתמשך בין דורות.
לב הברזל
פוהוטוקאווה או מטרוסידריס מצטיין, הוא עץ אנדמי מניו-זילנד ממשפחת ההדס
העץ פורח בפריחה אדומה עזה מכונה גם עץ לב הברזל בשל גזעו החזק והמסוקס המזכיר במראהו המשורג את הסתעפות עורקי ונימי הלב
עצי פהוטוקאווה נישאים בגאון ובמלכותיות בכל רחבי האי הצפוני של ניו-זילנד ובחלקו הצפון מזרחי של האי הדרומי, וידועים כבעלי תוחלת חיים המאריכה עד אלף שנים
עצים אחים
קליסטמון – כולל 34 מינים שכולם גדלים באוסטרליה והגיעו לניו-זילנד. זהו עץ נוי נפוץ ביותר שגדל מהר, עמיד לקרה, אין לו מזיקים ידועים ויכול לגדול על סוגי קרקע רבים. משפחת ההדסיים הכוללת סוג זה מכילה 130-150 סוגים ובהם מעל 5,600 מינים ותפוצתה העיקרית היא באזורים חמים ובחצי הכדור הדרומי ובמיוחד באוסטרליה (לדוגמה: איקליפטוס ומללויקה). למשפחה זו משתייכים עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה וצמחי התבלין הנושאים בשמם סוגים ממשפחות אחרות: ציפורן ופלפל אנגלי.
ראטה – ראטה הוא מין אנדמי לניו-זילנד ומכיל 3 זנים שונים של עצים וזן אחד של שיח. כמו הפוהוטוקאווה גם הראטה שייך למשפחת ההדסים (מירטל) ביחד עם עצי המאנוקה המפורמים.
מאנוקה – ידוע גם כעץ התה אשר ממנו מופק דבש מאנוקה, הלא הוא הדבש הלבן המפורסם של ניו-זילנד
סכנה
עץ הפהוטוקאווה ועץ הראטה חשופים לזן חדש של פטריה אשר התגלה בשנים האחרונות ושמה חלודת ההדס (מירטל ראסט). פטריה זו נשאת ברוח וגורמת לכתמים קמחיים בצבע כתום צהבהב על עלים, ענפים, פירות ופרחים בעצים וצמחים ממשפחת ההדסיים.
נבגי הפטריה הם מיקרוסקופיים ועוברים מרחקים גדולים על ידי רוח, חרקים, ציפורים, אנשים או מכונות. מאמינים שהרוח נשאה לכאן נבגים מאוסטרליה, שם התגלתה לראשונה חלודת הדס ב-2010.
הפטרייה התפשטה במהירות מאז שזוהה המקרה הראשון בניו-זילנד ב-2017.
הפטריה איננה ניתנת למיגור בניו-זילנד אך ישנם דרכים שבהם ניתן לעזור למנוע את התפשטותה:
לא לגעת בה ולא לנסות לאסוף ממנה דגימה במידה ונתקלתם בעץ או צמח נגוע. יש לצלם ולדווח למשרדי רשות השימור
עץ חג המולד
הפוהוטוקאווה מכונה לעיתים "עץ חג המולד של ניו זילנד", משום שהוא פורח בדיוק בתקופת דצמבר – עונת הקיץ והחגים של חצי הכדור הדרומי. בעוד מדינות רבות חוגגות את חג המולד בין שלג וקור, ניו זילנד חוגגת תחת שמש חמימה, חופים פתוחים ועצים אדומים בוהקים. במשך דורות שלמים, משפחות ניו זילנדיות גדלו לצד מראות הפוהוטוקאווה במהלך נסיעות קיץ לחוף, מנגלים משפחתיים, חופשות קמפינג ומפגשים עם אהובים. לאט לאט, העץ הפך לחלק מהזיכרונות המאושרים ביותר של אנשים ברחבי המדינה.
סיכום
עם השנים, הפוהוטוקאווה הפך להרבה יותר מעץ מקומי. הוא הפך לחלק מהזהות הלאומית של ניו זילנד. אפשר למצוא אותו בגלויות, בפרסומות תיירות, בציורים, בשירים ובחגיגות קיץ ברחבי המדינה. רבים רואים בו גם סמל לעוצמה ולעמידות, משום שהוא מצליח לגדול על מצוקים סלעיים מול רוחות עזות וסערות ים. גם בתנאים קשים, הוא ממשיך לפרוח בכל קיץ בעוצמה מרהיבה.
אולי מה שהופך את הפוהוטוקאווה לכל כך מיוחד, הוא העובדה שהוא מייצג גרסה של ניו זילנד שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם. למדינות אחרות יש פרחים ועצים מפורסמים, אבל מעט מאוד מהם מחוברים בצורה כה עמוקה לרגש הלאומי ולזיכרונות האישיים של האנשים שחיים לצידם. ברגע שהפרחים האדומים מתחילים להופיע, ניו זילנדים יודעים שהקיץ באמת הגיע. יש בזה משהו מוכר, מנחם ומרגיש לחלוטין שלהם.
בסופו של דבר, הפוהוטוקאווה הוא הרבה יותר מעץ. הוא סמל חי של אאוטארואה. תזכורת לתרבות, למשפחה, למסורת ולבית. בתוך הפריחה האדומה שלו מסתתרת הרוח של אומה שלמה.
רוצים לדעת עוד על הטבע בניו-זילנד? – רכשו רשיון שימוש למַפָּה שלי שתלווה אתכם לכל מקום בטיול
