קאקאריקי בניו זילנד: מהביצה אל השמיים מסע החיים המופלא של תוכי היער הירוק

עמוק בתוך יערות האשור, העצים העתיקים והעמקים הערפיליים של ניו זילנד, נשמעים לעיתים קולות ציוץ חדים ומהירים המגיעים בין צמרות העצים. אלו הם הקאקאריקי, התוכים המקומיים של ניו זילנד, שצבעם הירוק בולט בין גווני היער. בשפת המאורים משמעות המילה "קאקאריקי" היא "תוכי קטן ירוק". למרות גודלם הצנוע, רבים רואים בהם אחת מציפורי היער המיוחדות והמסתוריות ביותר במדינה. במשך אלפי שנים הם חיו ביערות ללא אויבים טבעיים משמעותיים. אך עם הגעת האדם וטורפים שהובאו מבחוץ, הגעת האדם והטורפים שינתה את עולמם בצורה דרמטית. סיפורם הוא סיפור על יופי, הישרדות והתמדה יוצאת דופן.

בניו זילנד חיים שלושה מיני קאקאריקי עיקריים: הקאקאריקי אדום המצח, הקאקאריקי צהוב המצח והקאקאריקי כתום המצח. במבט ראשון שלושתם נראים דומים מאוד, משום שלכולם גוף ירוק בהיר וזנב ארוך. ההבדל המרכזי נמצא באזור הראש והמצח. לקאקאריקי האדום יש כתם אדום בוהק על המצח והכתר, לצהוב יש כתר צהוב עם פס אדום מעל המקור, ואילו לכתום יש אזור צהוב בהיר עם פס כתום עדין. במשך שנים רבות חשבו שהמין הכתום הוא רק וריאציה צבעונית של המין הצהוב, אך מחקרים גנטיים הוכיחו כי זהו מין נפרד לחלוטין.