על ניו-זילנד בקצה המזלג
קצת על ניו-זילנד בקצה המזלג. מידע לקריאה לכל מי שמתכנן טיול לאחת המדינות היפות בעולם ורוצה להעשיר את המסע שלו בתוכן איכותי

היסטוריה
המתיישבים הראשונים בניו-זילנד היו פולינזים שהגיעו לאיים בין המאות ה-13 ל-15. הם חיו באיים במנותק מתרבויות אחרות תוך יצירת תרבות ייחודית. מתיישבים אלו נקראים מאורים, וניו-זילנד מכונה בשפתם "אוטיארואה" (ארץ הענן הלבן הארוך).
האירופאי הראשון שהגיע לניו-זילנד היה מגלה הארצות ההולנדי אבל טסמן, שהגיע אל צפון מערב האי הדרומי ב־1642.
טסמן ניסה לעגון באי, אך הותקף על ידי הילידים המאורים ונאלץ לסגת.
ב-1769 הגיע מגלה הארצות הבריטי ג'יימס קוק אל האיים ומיפה אותם. קוק הסב לאנגלית את שמו ההולנדי של המקום, והעניק לאיים את שמם המודרני: ניו-זילנד.

הגעתו של קוק סימנה את תחילתה של התיישבות אירופאית בפסיפיק. המתיישבים האירופים הביאו לאיים רובים ואבקת שריפה. דבר שהפר את האיזון העדין בין השבטים המאורים וגרם לתקופה של קרבות בין השבטים. מלחמה זו נודעה לימים בשם מלחמות המוסקט.
בינואר 1840 סיפחה בריטניה את ניו-זילנד, ובפברואר נחתם בין הבריטים למאורים הסכם ואיטנגי. ההסכם הכריז על ניו-זילנד כמושבה בריטית, וקבע את זכויותיהם של המאורים ואת בעלותם על השטחים שבהם ישבו.
בשנת 1861 התגלה זהב במחוז אוטאגו שבאי הדרומי. במהרה התעורר החשש שתושבי האי הדרומי ירצו להכריז על קולוניה נפרדת. בשנת 1865 הוחלט להעביר את עיר הבירה לוולינגטון, הנמצאת בדרום האי הצפוני

גאוגרפיה
ניו-זילנד מורכבת משני איים עיקריים – האי הצפוני, והאי הדרומי. בנוסף מספר איים קטנים יותר בהם האי סטיוארט, האי וואיהיקי, גרייט ברייר, ואיי צ'טהאם.
האי הצפוני והאי הדרומי מופרדים על ידי מצר קוק, והמעבר בין שני האיים מתבצע באמצעות מעבורות או טיסות.
הנוף הניו זילנדי מגוון ונע בין הרים מושלגים וקרחונים לחופים זהובים באי בדרומי. באי הצפוני אזורים תרמיים, הרי געש פעילים, ויערות גשם. עם זאת ישנם מאפיינים החוזרים כמעט בכל אזור במדינה, בכמו נהרות, אגמים וקו חוף ארוך ומלא בפיורדים ומפרצים.

חי וצומח
בשל בידודה הגאוגרפי, התפתחו בה בעלי חיים וצמחים ייחודיים. מעל 80% מהצמחייה ייחודית לניו זילנד. בולטים בעיקר עצי הקאורי העצומים, שרכי ענק, ויותר מ-40 מינים של בעלי חיים אנדמיים לניו-זילנד. עד להגעת האדם לניו זילנד, לפני כאלף שנים, היונקים היחידים שחיו בה היו שלושה מיני עטלפים. עקב כך, התפתחו מינים רבים של עופות חסרי יכולת תעופה, בהם הקיווי, הקאקאפו, המואה, והטאקאהה.

באזור ניו-זילנד מצויים שני מיני הזוחלים הקדומים ביותר בעולם, הנקראים ספנודון (במאורית: טואטרה). מינים אלה אנדמיים לאזור, ומשויכים לסדרה שכל שאר מיניה נכחדו, מחודקי ראש. גילם של שני מיני הספנודון מוערך ב 250 מיליון שנה והם מוגדרים כמאובן חי. הם קדומים מכל הדינוזאורים.

בניו-זילנד בעלי חיים ימיים רבים ובניהם ניתן למנות את הלוויתנים, אריות הים, דובי הים והדולפינים. זן נדיר של דולפין מסוג "הקטור" ניתן למצוא באיזור חצי האי בנקס.
צפייה בלוויתנים תמצאו בכמה מקומות לאורך החוף המזרחי של ניו-זילנד. המפורסמים שבהם הם: ביי אוף איילנדס, אוקלנד, קאיקורה, ואקארואה

תרבות
התרבות הניו-זילנדית כיום מבוססת על שילוב בין התרבות המאורית לבין התרבות הבריטית, בתוספת השפעות של תרבויות מפולינזיה ומהמזרח הרחוק. התרבות הדומיננטית במדינה היא בריטית, וכמעט כל התושבים דוברים אנגלית. ההגירה המתמדת מבריטניה, מחזקת את הזיקה התרבותית הזו. מנגד, מתאמצים המאורים לשמר את תרבותם, אך כיום נותרו רק אזורים מעטים בהם משמשת המאורית כשפת יום יום והתושבים מקיימים אורח חיים מאורי שבטי. כיום, ריקודים וטקסים מאורים, דוגמת ההאקה, מתקיימים בעיקר כאטרקציה תיירותית.
ממש כשם שאנו מכנים עצמנו "צברים", הרי שהניו זילנדים אימצו לעצמם באופן לא רשמי את הכינוי "קיווים". כינוי שמקורו בציפור הלאומית, האנדמית לניו זילנד. הכינוי קיווי דבק גם בדולר הניו זילנדי (עוף הקיווי מופיע על מטבע של דולר ניו זילנדי אחד) וכן גם כזיהוי לצבא הניו זילנדי (ככל הנראה עקב השימוש במשחת הנעליים "קיווי").

נהיגה
נהיגה בניו-זילנד היא בצד שמאל, וההגה נמצא בצד ימין. אם התכוונתם לקנות או לשכור רכב במהלך השהות שלכם, תצטרכו להתרגל לנהיגה בצד האנגלי של הכביש.
במיוחד תצטרכו להתרגל ולהזהר בכניסה לכיכר. בעיות בולטות: הפעלת המגבים בעת שמנסים לאותת ולהיפך. יתכן בפעמים הראשונות כשתכנסו לרכב תגלו שניגשתם למושב הנוסע. כמו כןתצטרכו להשתלט על חוקי התנועה וקריאת השלטים הניו-זילנדים.
הכבישים בניו-זילנד נוטים להסתיים בפתאומיות ולהפוך לדרך עפר וחצץ. לא להבהל אבל כדאי לא לנסוע במהירות בדרכים האלו כיוון שהאחיזה לא משהו בכלל, וגם חצץ שעף מהכביש יכול בקלות לפוצץ לכם את אחת השמשות.
ביטוח רכב הוא נושא שעליו אני ממליץ בחום כדי שתהיו בראש שקט במהלך הטיול. דולרים.

קמפינג ולינה
חלקים עצומים מניו-זילנד הם שמורות טבע ופארקים לאומיים ויש המון חוקים ללינה בטבע או בצידי הכבישים.
החוק קובע שאם אין שילוט שמפרט שמותר לישון ותחת איזה תנאים- אסור לשהות בנקודה זו במהלך הלילה. לא ברכב ולא באוהל.
אתם פשוט מסתכנים בקנס.
אין זה מטבעם של פקחים ואוכפי החוק להיענות לתירוצים ותחינות. כיאה לטיפוסים בריטים – הם ישרים כסרגל באופן ראוי להערצה. אני מפציר בכם לא לנסות אותם, ולהיות שגרירים מצויינים לישראל

שפה
השפות הרשמיות בניו-זילנד הן אנגלית, מאורית ושפת הסימנים.
אתם תגלו מהר מאוד שגם דוברי אנגלית מיומנים מוצאים את עצמם מבולבלים בהתחלה בשיחה עם ניו-זילנדי ממוצע.
הם אוהבים לקשקש במהירות, לכופף ולעוות את המילים ולקינוח הם משתמשים באוצר מילים מוזר ובשלל קיצורים. יש להם גם כינויים וסלנג שהופכים את כל החוויה למשעשעת ביותר.
קחו זאת בקלות ונסו ללמוד כמה שיותר, בסופו של דבר אחרי שמתרגלים – זה ממכר
הנה כמה טיפים שימושיים שיעזרו לכם להבין את הסלנג הניו-זילנדי

אוכל
ניו-זילנד מצטיינת בהמון תחומים, אוכל הוא לא אחד מהם בלשון המעטה. המטבח האנגלי חיוור ביותר לעומת הארוחות הים-תיכוניות של ישראל. המנה המסורתית ביותר בניו-זילנד היא פיש אנד צ'יפס, או כמו שהם אוהבים לבטא זאת : פאש אנש צ'אפס
בנוסף, הניו-זילנדים אוהבים להתגאות בכך שהם המציאו את הקינוח פאבלובה, ורואים בו נכס לאומי. הם אף הדרדרו לסכסוך עם אוסטרליה השכנה על הבכורה "מי המציא את הפבלובה". סכסוך הנמשך עד היום, כשבכל פעם נמצא מתכון עתיק יותר באחת המדינות. מדובר בקציפת מרנג עם פירות חתוכים מעל. לא מדע טילים כשמדובר בקולינריה, אבל כבר ציינו שהניו-זילנדים מצטיינים בתחומים אחרים.. למזלם הרב, שפע המהגרים במדינה הביא איתו שלל מאכלים ואם אתם בעינייני סושי או אוכל הודי, הרי שיש כאן מבחר אינסופי, לצד אוכל קוריאני, סיני, תאילנדי, ויאטנמי, וגם המון שווארמה בסגנון טורקי.
אם בכל זאת חפצתם לנסות מעדנים מקומיים תוכלו להוסיף לרשימה את המאכלים הבאים:
- פאי למינגטון – עוגת ספוג טבולה בשוקולד ומצופה קוקוס
- ממרח מרמייט – זהו ממרח שמרים אייקוני, מקבילו של הוויג'מייט הידוע לשימצה מאוסטרליה, הקיווים מתייחסים אליו כמו אל ממרח שוקולד, אבל טעמו נע בין מלוח מאוד לאומאמי
- גלידת הוקי פוקי – הקיווים גאים מאוד בטעם הקרמל-מלוח שהם המציאו לגלידה, וזהו הטעם הפופולרי ביותר בניו-זילנד.
- פאי בשר – כמו בריטים טובים, הקיווי הממוצע מאוד אוהב את פאי הבשר\סטייק שלו, רצוי עם המון גבינה נוזלית ומבעבעת בפנים
- וויט-ביקס – דגני הבוקר האולטימטיביים לכל ילד שרוצה לגדול ולהיות שחקן ראגבי, ובדיוק כך הדגנים משווקים ברחבי המדינה באגרסיביות מאז שנות ה-90.
טעים מאוד.
לעוד מאכלים ניו-זילנדיים וטיפים שקשורים אליהם

דבש מנוקה – תעשיית הדבש היא מכרה זהב רציני בארץ הענן הלבן. לעץ התה המפורסם יש שמן בעל סגולות רפואיות רבות.
הדבורים הרועות ביערות הפרא של עץ זה הנקרא במאורית "מנוקה" מייצרות דבש בעל תכונות שאינן קיימות באף דבש אחר בעולם.
צבעו הלבן והרכב הנוטריינטים שבו ייחודי בכך שאינו מעוכל בקיבת האדם, ובכך נשאר בגוף ומחתבר אל מערכת החיסון ומחזק אותה.
דבש מנוקה איכותי הנושא את תו התקן יוקרתי יו.אם.אף המעיד על הרכב טהור, ומחירו מרקיע שחקים. מחירה של צנצנת דבש שכזה נעה בין 20 דולרים ומסתיימת באיזור ה 2000 דולרים בהתאם לכמות הדבש שבה, ואחוז הרכיב הפעיל של המנוקה.

מזג האוויר
האקלים של ניו-זילנד הוא אקלים ממוזג, המושפע מהים. מסת היבשה בניו זילנד היא מאוד קטנה יחסית ואינה יכולה לווסת את מה שמגיע אליה מהים.
המיקום המיוחד שלה בין הים הטזמני הסוער והאכזר המשופע בזרמים קפואים המגיעים מאנטרקטיקה מדרום מערב. האוקיאנוס הפסיפי שחובק אותה מצפון תורם לא מעט סערות טרופיות מדי שנה. ביחד הם יוצרים שילוב מיוחד.
תוסיפו לכך ממוצעי גשמים שנעים בין 2000 (אוקלנד) ל-13000 מ“מ בשנה (פיורדלנד), זרמי רוחות וסופות טרופיות שהופכים את מזג האוויר למפלצת מפחידה והרסנית.
בניו זילנד, חיזוי מזג אוויר הוא מקצוע מסובך מאוד, וגם המדויקת שבתחזיות נתונה לשינוי כמה פעמים ביום
אם תפתחו ערוץ חדשות או עיתונות, תגלו שכמעט תמיד שיחת היום היא בענייני מזג האוויר (או ראגבי). לכן אם אתם מעוניינים להשתלב בשיחה, כדאי להבין בלפחות אחד מהתחומים האלו

הקיווים הגדילו לעשות ואף הגישו את מהדורת תחזית מזג האוויר בלשון האלף כמחווה לסרטי שר הטבעות וההוביט שצולמו ברחבי המדינה
לקריאה נוספת על מזג האוויר בניו-זילנד

אקסטרים על ניו-זילנד
כמדינה בעלת טבע בקליבר רציני מאוד, הקיווים לקחו צעד אחד קדימה את הפעילות שלהם מחוץ לבית. הם שכללו את פעילות האקסטרים לרמה יוצאת מן הכלל שעולה על כל דמיון. אולי זה השקט והרוגע הטמון בכל פינה שמסעיר את דמם של הניו-זילנדים בחיפוש אחר ריגושים. סר אדמונד הילארי, הוא דוגמה קלאסית. רועה דבורים ממערב אוקלנד, שהפך לאדם הראשון שכבש את פסגת האוורסט.

חלוץ נוסף בתחומו היה איי.ג'יי. האקט, שלקח את קפיצת הבנג'י שמקורה בילידי איי ונואטו באוקיאנוס השקט, ושכלל אותה למה שהיא כיום. את קפיצת הבנג'י הראשונה איי.ג'יי. ביצע בשנת 1988 ממגל אייפל בפריז, ובמהרה התחיל להפעיל קפיצה מסחרית מגשר נהר קווארו שבקווינסטאון, בירת האקסטרים של ניו-זילנד

במהרה התחילו לראות בניו-זילנד שלל אטרקציות העוסקות בתחום האקסטרים:
מצנחי רחיפה וצניחה חופשית, אופני הרים ומסלולי סינגל, התגלגלות במורד גבעות בכדור פלסטיק ענק המכונה "זורב", גלישות סקי במורד האלפים הדרומיים, והרי הגעש של האי הצפוני, שיט בסירות סילון בנקיקים הצרים של נהר השוטובר, ראפטינג מים לבנים, וחתירה בקיאקים אל תוך נקרות סלע, גלישת מצוקים אל בטן האדמה וצפייה בתולעים זוהרות, טיפוס הרים ומצוקים, ואכן לאן שלא תפנו את מבטכם – תמיד תוכלו למצוא גרסה למכורי האדרנלין שביננו
לקריאה מורחבת אודות אקסטרים בניו-זילנד והיכן ניתן לפגוש בו
זה היה מבוא קצר על ניו-זילנד ומה שמחכה לכם באחד המקומות הקסומים על כדור הארץ. האפשרויות הן אינסופיות, ולכן כל אחד ימצא בניו-זילנד בית ללב שלו. מעוניינים שמישהו יתן לכם דחיפה בכיוון הנכון? מוזמנים ליצור קשר או לקבוע פגישת ייעוץ!
לעוד טיפים, הסברים, והמלצות שוות על ניו זילנד- רכשו רשיון שימוש למַפָּה שלי שתלווה אתכם לכל מקום בטיול








