הספנודון – הדינוזאור האחרון

טואטרה – הספנודון

אמנם הוא קרוב ללטאות ולנחשים, אך הוא אינו לטאה וגם לא נחש. שני מינים בלבד קיימים תחת הסוג ספנודון, והם מייצגים אותו בגאווה כבר 65 מיליון שנה, מאז עידן הדינוזאורים, שני המינים של הספנודון שבניו זילנד הם זוחלים קדומים שלא נכחדו, תודות להנתקותה של ניו-זילנד משאר העולם, לפני כ-80 מיליון שנים. הספנודון שרד תודות ליכולת ההסתגלות המופלאה שלו לתנאים קשים וחי על מצוקים חשופים לרוחות עזות, לחות ומליחות גבוהות במיוחד בחלקה הצפוני של ניו-זילנד.
השתמרות הזן הייחודי, זיכתה את הספנודון בכינוי “מאובן חי” – אורגניזם אשר כמעט לא השתנה מאז תקופות גאולוגיות קודמות, ושהיצורים הקרובים אליו ביותר נכחדו בדרך כלל.

אבולוציה מדהימה

רוב הזוחלים זקוקים לטמפ’ גבוהות יחסית כדי לחמם את גופם, ואילו הספנודון מעדיף דווקא קור. הטמפרטורות הנוחות ביותר עבורו הן 16 – 21 מעלות , וטמפ’ הגוף הממוצעת שלו תהיה לרוב מתחת ל-10 מעלות. זוחלים מעטים בלבד שוכנים באזורים שהאקלים בהם קריר ולא מדברי או טרופי, לא כל שכן פעילים במזג אוויר קר.
הכינוי “מאובן חי” לא בדיוק הולם את הזוחל, מכיוון שהספנודון גם מחזיק בשיא עולם לא שגרתי: הוא בעל החיים עם ה-די.אן.איי. שעבר את האבולוציה המהירה ביותר. מאז התפצל מקרוביו הקשקשאים (הקבוצה אליה שייכים הנחשים והלטאות), עבר רצף ה-די.אן.איי שלו שינויים מהירים כל כך, שבזמן אבולוציוני קצר מאוד הצליח לפתח התאמות שלא קיימות אצל קרובי משפחתו.
מהירות כזו של שינוי והסתגלות הייתה ראויה לציון בעיניו של ג’ייסון קסטוריה, ראש מחלקת עיצוב בחברת “שלבי” המיתולוגית בצפון ארה”ב (הרוב יזהו את שלבי מוסטאנג האגדית של חברת פורד) ובהשראת הספנודון עיצב את מכונית העל אס.סי.סי. טואטרה אשר נחשבת לאחת ממכוניות הכביש המהירות ביותר שיוצרו אי פעם היכולה להגיע למהירות של 530 קמ”ש. אבל זה כבר שייך לתחום אחר לגמרי..

מראה

אורכו של הספנודון עד 40 סנטימטרים בנקבות ועד 60 סנטימטרים בזכרים ומשקלם 0.50 עד 1 קילוגרם, והזכרים גדולים מהנקבות וגם תוקפניים מהם. צבע העור אפור עם גוני ירוק ולעיתים אף אדמדם. גופם בעל קשקשים נוקשים ובמראה הספנודון מזכיר איגואנה. לעומת מיני הקשקשאים לספנודון ישנה לסת פרימיטיבית יותר, ואין לו איברי מין זכריים.
הבליטות המשוננות הן שהעניקו לו את משמעות שמו המאורי – “טואטרה” שמשמעותו – בליטות על הגב.

העין השלישית

לספנודון, יש עין שלישית במעלה הראש, הידועה גם כעין הקודקוד.

לעין עדשה, רשתית וקרנית משלה, וקישור עצבי חלש למוח, עובדה אשר יכולה להעיד על התפתחות אבולוציונית מעין שלישית מתפקדת. עין הקדקוד ניתנת להבחנה רק באבקועים (צאצאים צעירים), אשר להם רקמה שקופה בקודקוד. לאחר 4–6 חודשים, הרקמה מתכסה בקשקשים בהירים ופיגמנט. המטרה של עין הקודקוד לא ידועה, אבל קיימת סברה לפיה היא שימושית לספיגת קרני יו.וי. ליצירת ויטמין די, לקביעת מחזורי יום ולילה, עוזרת לבקרת חום, ומסיעת לניווט על ידי קביעת מיקום השמש. מכל הטטרפודים הקיימים (בעלי ארבע רגליים), עין הקודקוד ניתנת לראות בבירור בעיקר בספנודון.
עין הקודקוד מסייעת לטואטרה להיות פעילה בטמפרטורה של 6 מעלות צלזיוס ולחיות בקור של עד 0 מעלות צלזיוס, שיא השרידות בקרב זוחלים.

הטואטרה בתרבות המאורית

בעיני המאורים, זוחלים היו צאצאיו של פונגה – האל המכוער שצאצאיו היו דוחים. לטאות וטואטרה נחשבו כמביאי מזל רע, וסיפורים מספרים על זוחלים ענקיים נוראים שלכדו נשים והתחתנו איתן.
עם זאת זוחלים נתפסו גם כקאיטיקי (שומרים)
במיתולוגיה המאורית אגדת הטואטרה מספרת על “טניפה” – שד מאורי ענק ומרושע שהתעורר משנתו במערה, בעל חזות נוראית של זוחל עוטה שריון קשקשים, עיניים צהובות, וטביעות רגל מפלצתיות אשר רומסות עצים וצמחים אשר הבהיל את תושבי כפר וואיראראפה.
לוחמי הכפר יצאו לארוב למפלצת בפתח המערה והשתמשו בכלב האמיץ שלהם כפתיון. כאשר הטניפה יצאה לתקוף את הכלב עטו עליה הלוחמים ודקרו אותה בחניתות אבן עד שהביסו אותה. מהדקירות הרבות נשרו קשקשים על האדמה, אשר התעוררו לחיים מכוח הקסם של הטניפה, וכך נולדה הטואטרה.

סיכום

הספנודון נפוץ בעיקר באיזורים קשים למחיה על חופי הסלע של איי ניו-זילנד, אך מקומו בפנתיאון בעלי החיים המיוחדים של ניו-זילנד לא נפקד.
שמו הושרש היטב באגדות עם, על מטבע חמשת הסנטים שהיה בשימוש בעבר, וישנה אף בירה מעולה על שם הטואטרה הנושאת בגאון את עין הקודקוד כסמלה, וצורת הבקבוק עוטה קשקשי זכוכית מפוארים.
אם הגעתם לניו-זילנד בעקבות בעלי חיים נדירים – תוסיפו את הטואטרה המרתקת והקשוחה לרשימה שלכם.

רוצים לדעת איפה אפשר לפגוש בטואטרה בניו-זילנד? – רכשו רשיון שימוש למַפָּה שלי שתלווה אתכם לכל מקום בטיול