קוּפֶּה – פורץ הדרך וקרב התמנון האגדי

נווט אגדי

הרבה לפני שהאירופים חלמו להגיע לחופי ניו זילנד, האוקיינוס השקט היה חי במפרשיהם של מגלים פולינזיים אמיצים. בראשם עמד קוּפֶּה – נווט אגדי מ”הוואיקי“, ששמו נלחש בכבוד בכל רחבי האיים. הוא היה אומן ביכולת לקרוא את הכוכבים, את הרוח הנושבת ואת גלישת הגלים, וידע את דרכי הים כאילו נולד מהם

אגדת התמנון

אבל שלוותו נקטעה כשהופיע איום על עמו. תמנון ענק בשם טה פקה־א־מוטורנגי, שזרועותיו המפלצתיות האפילו על קו האופק. המפלצת חיסלה את הדגה באזורי הדיג של קוּפֶּה, והוא, מתוך מחויבות להגן על בני עמו ולהחזיר את האיזון לים, יצא למרדף. הוא עלה על סירת הקאנו שלו – הוואקה האצילית “מטההורואה”, לצידו אשתו קוֹּרָה-מָארוֹטִינִי וצוות מיומן, ויחד הפליגו אל הלא־נודע – מונחים בידי הכוכבים, זרמי המים וידע קדום שעבר מדור לדור

מסע סוער

המסע הוביל אותם דרך אוקיאנוס שלא נודע ולא נחקר, סערות שחבטו בסירת הקאנו, ומים שקטים ועמוקים ששיקפו שמיים אין־סופיים. אחרי מסע ארוך ומסוכן, בין ערפל לאופק, נגלה מולם חוף ירוק ורחב ידיים. הענן הלבן ששט מעליו העניק לו את שמו – אאוטארואה, “ארץ הענן הארוך”. קוּפֶּה וצוותו חקרו את קווי החוף, עברו מפרצים ונהרות, והעניקו שמות שעד היום מהדהדים בזיכרון – מפרץ וואנגאנוי, חצי האי מאהיה, ומפרץ הוקיאנגה שבו תם מסעם.

הקרב עם התמנון

אולם הקרב עם התמנון היה בלתי נמנע. במים הסוערים שבין שני האיים – כיום מיצר קוק – כיתר קוּפֶּה את המפלצת. הקרב היה כמו ריקוד פראי בין האדם לכוחות הטבע: זרועות התמנון הכו במים, יצרו מערבולות שאיימו לבלוע את הוואקה כולה, אך קוּפֶּה ניווט בזריזות של עוף ים, חמק ממכת מחוש והמטיר חניתות שנצצו בשמש.

החופים, ההרים והעמקים עמדו כעדים: ההרים התרוממו כאות כבוד לאומץ ליבו של קוּפֶּה, העמקים שקעו בפני עוצמת המפלצת. ואז, בשעת השקיעה, כשהים נצבע אדום וזהב, נעץ קוּפֶּה את חניתו האחרונה בלב התמנון. בשאגת גסיסה שחרר טה פקה התמנון את אחיזתו, ודיו האפיל על מימי מפרצי מרלבורו.

גביע הנצחון

כשהקרב תם, קוּפֶּה ניגש לגופה הדוממת של התמנון, שלף את שתי עיניו – אלו שראו את מצולות האוקיינוס וסודותיו, והשליך אותן למים. העיניים, שנגעו במים השקטים, נצצו והחלו לשנות צורה, עד שהפכו לאיים קטנים ויציבים. כך נולדו עיני התמנון – איים קדושים השומרים עד היום את זיכרון הקרב ואת האיזון שבין האדם לים. עבור בני האזור, האיים האלו הם לא רק צורת נוף – הם עדות חיה, שומרי הסיפור, ואות לכבוד שמגיע לים ולברואיו

אחרית דבר

לאחר הניצחון, הפליג קוּפֶּה ברחבי אאוטארואה, העניק שמות למפרצים, לנהרות ולהרים, וחזר להוואיקי כשהוא מספר על ארץ ירוקה, פורייה ועשירה. קריאתו הציתה גל של מסעות – סירות הקאנו הראשונות” טיינואי, טה אראווה ומאטאטואה שטו בעקבותיו, והביאו עימן את השבטים המאוריים שמרכיבים את המרקם התרבותי של ניו זילנד עד היום.

סיכום

האגדה של קוּפֶּה וקרב התמנון עברה מדור לדור, בשירי המיתולוגיה, בגילופי עץ ובשושלות יוחסין. היא אינה רק סיפור קרב – אלא סמל לאומץ, לחוכמה, ולרוח החקר שעדיין שורה על עמו של קוּפֶּה ועל ארץ הענן הלבן הארוך

מאמרים קשורים

גילוי ניו-זילנד – במיתולוגיה המאורית – קוּפֶּה והתמנון
גילוי ניו-זילנד – קדימון – הוואיקי
גילוי ניו-זילנד – חלק א –אבל טסמן
גילוי ניו-זילנד – חלק ב –קפטן קוק
גילוי ניו-זילנד – חלק ג -האדם הלבן והחיכוך עם המאורים

בחברת רותם ניו-זילנד, אנחנו ממשיכים לספר את הסיפורים שמאחורי המקומות – לא רק הנוף, אלא האנשים, התרבות, וההיסטוריה החיה שנמצאת בכל שביל.

רוצים לדעת עוד על הטבע בניו-זילנד? – רכשו רשיון שימוש למַפָּה שלי שתלווה אתכם לכל מקום בטיול