רקע

האגדה של האטופאטו וקוּראנגאיטוּקוּ היא אחת מהאגדות המפורסמות ביותר של שבטי רוטורואה שבאי הצפוני בניו זילנד, במיוחד בקרב בני העם נְגאטִי וְוהָאוּאה, ונְגאטִי טַאהוּ
היא נטועה עמוק במרחב הגיאותרמי שסביב רוטורואה, אגם טאופו ועמק ואיקטו – אזור עשיר בבורות בוץ מבעבעים, מעיינות חמים, ואדי קיטוראות גופרית – נוף שמרגיש כשייך למיתוס

סייר בצרות

פעם, לפני דורות רבים, חי לוחם צעיר ואמיץ בשם האטו (האטופאטו) יום אחד, בדרכו דרך יערות עבותים, נתקל האטופאטו ביצור מוזר ומפחיד – קוּראנגאיטוּקוּ, אישה־ציפור שבקצות ידיה טפרים חדים והיא בעלת נוצות כהות כאישון הליל
קוּראנגאיטוּקוּ, שנשבתה ביופיו של הלוחם הצעיר, לכדה אותו והביאה אותו לביתה. האטו, למרות אומץ לבו, חש פחד – הוא ידע עד כמה גדולה עוצמתה של הציפור – אישה הקסומה הזו

ימים הפכו ללילות, והאטופאטו המתין. הוא עצר את נשימתו וחיכה לשעת הכושר לברוח. וקוּראנגאיטוּקוּ – ערנית, חזקה, חכמה.. אך גם השומרים הדרוכים ביותר מניחים למשמר לפעמים. וכך, ביום אחד שבו הוסחה דעתה לרגע קט, מצא האטופאטו את ההזדמנות שלו- וברח
ליבו הלם כרעם תוף אבותיו, ורגליו פרצו בריצה בין עצים ופלגים, כמו רוח שרוכבת על סערה. מאחוריו נשמעו צעקותיה של האישה־ציפור, צווחות שמילאו את היער וגרמו לעלי השרך לרעוד
בייאושו פנה האטופאטו אל רוחות אבותיו וביקש ישועה

הצלה מאמא טבע

אז, לפתע, ניצב מולו סלע פלאי. הסלע, שחש במצוקתו, נבקע לשניים ופתח לו מקום מסתור. האטופאטו נכנס פנימה, בדיוק כשקוּראנגאיטוּקוּ חלפה מעל, טפריה שלופות, עיניה חדות – אך היא לא ראתה דבר

בתוך הסלע ישב האטופאטו דומם, שומע את צווחותיה של האישה־ציפור הולכות ודועכות. כששקט היער, יצא בזהירות, נשם לרווחה והודה לסלע שהציל את חייו. מאז, אותו סלע מוכר בשמו – “הסלע של האטופאטו”
האטופאטו המשיך בדרכו – חכם יותר, זהיר יותר, אך גם מלא תודה לכוחות הטבע שהגנו עליו. כך השתמר סיפורו – סיפור של אומץ, תושייה, והקסם שבין אדם לאדמה, בין רוח ללב האבן

משמעות סמלית

הסיפור שייך לתקופה שבה העולם המאורי היה שזור בטבע ובישויות־ביניים: חיות־אדם, רוחות הרים, שומרי מעיינות. קוּראנגאיטוּקוּ מתוארת לעיתים כיצור שומר, לפעמים כרוח־נוקמת ולעיתים כסמל של חיבור בין עולם החי לעולם האנושי. דמותה היא שילוב של יופי, כוח ופראות – ביטוי לפחד ולאהבה כלפי עולם הטבע

האטופאטו היה לוחם צעיר שנלכד בשטח הבר שלה, נלקח בשבי לבית מלא חפצים קסומים ובעלי חיים מדברים. בריחתו מן הבית, תוך מציאת מקלט ב”סלע הנפתח”, מסמלת את הקשר המאורי העמוק בין אדם לאדמה – הטבע עצמו כמגן, כישות חיה המגיבה למצוקה אנושית

האגדה אינה רק סיפור על בריחה והצלה, אלא משל על גבול שבין עולמות – בין האדם לעל־טבעי, בין תבונה לפחד, בין חיים למוות. היא מזכירה כי מי שמכבד את הטבע, יזכה בהגנתו

רבים מבני רוטורואה מספרים את הסיפור הזה עד היום, במיוחד למבקרים ליד הסלע, כסמל לאומץ, לאמונה בכוחות הבלתי נראים, ולכבוד ההדדי שבין האדם לאדמה

מיקום גאוגרפי

הסלע שבו “נבלע” האטופאטו נמצא עד היום בשוליה של דרך טירואה, בין טוקורואה לרוטורואה. המקום נקרא “הסלע של האטופאטו”, והוא אתר טאפו (קדוש). מאמינים שהסלע נפתח ונסגר בזמנו של האטו הצעיר, וכי רוחות המקום עדיין שומרות עליו

מעוניינים למצוא את הסלע של האטופאטו? רכשו רשיון שימוש למַפָּת האוצר שתלווה אתכם לכל מקום בטיול