השיעור של מאווי מהים

אגדת האל מאווי והים מושרשות היטב במסורת המאורית והמסורת הניו -זילנדית כאשר דייג קוצר בחכתו או רשתו מאוצרות הים – הוא לעולם יחזיר את השלל הראשון שחזר בחזרה למים

רקע

יום אחד האל מאווי ההרפתקן, מצא את עצמו מותש מרעב. הוא ידע על מקום סודי שבו טנגרואה, אל הים, שמר על אוצר יקר של צדפות פאווה עסיסיות (הערה מרותם: אבאלון או אם הפנינה). מאווי רקם תוכנית, ושכנע את טנגרואה לנוח בזמן שהוא ישגיח על המקום במקומו

שובבותו של מאווי

כאשר טנגרואה נח, הרעב של מאווי גבר עליו. הוא החל לסעוד מן הפאווה, מתענג על כל נגיסה. כל כך שקוע היה במאכלו, שנותרה רק פאווה אחת שלא נאכלה
כאשר התעורר טנגרואה, הוא זעם לגלות שכמעט כל הפאווה האהובה עליו נעלמה. הוא התפרץ על מאווי, אך מאווי היה מהיר מדי. בזעמו, זימן טנגרואה את טאפירימטאה, אל הסערות, אשר שחרר טורנדו עז. אך מאווי, זריז וקל תנועה, הצליח להימלט

שכר ועונש

מאוחר יותר, עייף ושבע, נרדם מאווי שינה עמוקה בקרקעית הים. בחלומו הופיעה בפניו מואנה, התגלמות רוחו של האוקיינוס. היא הביעה את צערה על תאוות הבצע של מאווי, והסבירה לו כיצד גזלתו פגעה באחרים ושללה מהם את עושרו של הים

מאווי, שחש בושה, הסכים לבקשתה של מואנה להחזיר את הפאווה האחרונה לטנגרואה כמנחת שלום. על אף פחדו מזעמו של טנגרואה, מואנה הרגיעה אותו והבטיחה שאם יתחייב להגן על הפאווה מעתה והלאה, יסלח לו טנגרואה

ההבטחה

כאשר ניגש מאווי אל טנגרואה עם הפאווה האחרונה, קיבל אל הים את מנחתו. בתמורה, ביקש טנגרואה ממאווי לכבד כלל חדש: בכל פעם שייקח משהו מהים, עליו להשיב את שללו הראשון – קטן ככל שיהיה – חזרה אל המים, כדי להבטיח את שפעו של הים לדורות הבאים

אגדת האל מאווי והים נזכרים בכל פעם שדייג מחזיר את שללו הראשון לים. זוהי מסורת שמכבדת את הבטחתו של מאווי לטנגרואה, ומזכירה לכולנו את חשיבות השמירה על הדגה והכבוד לעושרו של הים

ערכים קשורים: הפאווה – צדף האבאלון

מעוניינים להחשף לעוד רבדים? רכשו רשיון שימוש למַפָּת האוצר שתלווה אתכם לכל מקום בטיול