המסע ששינה את מפת ניו זילנד: קפטן קוק מגלה את הארץ שמעבר לעננים

בין אם שמעתם עליו בבית הספר או נתקלתם בשמו בטיול ברחובות וערים בניו זילנד, קשה לפספס את הדמות של קפטן ג’יימס קוק – מגלה הארצות הבריטי שחתום על אחת מהפגישות הראשונות המתועדות בין אירופאים לעולם המאורי. אבל מה באמת קרה במסע הזה? למה הוא יצא לדרך? ואיך זה השפיע על ניו זילנד שאנחנו מכירים היום? הצטרפו אלי למאמר מרתק

המטרה הרשמית: כוכבים או יבשות אבודות

באופן רשמי, המסע של קוק ב־1768 נועד לצפות בתופעה נדירה – מעבר כוכב נוגה על פני השמש, מתוך טהיטי. מדענים קיוו שדרך תצפיות מסונכרנות מרחבי העולם יוכלו לחשב את המרחק המדויק בין כדור הארץ לשמש

אבל היה כאן גם מבצע סודי

הוראות סגורות ממשרד הימיה הבריטי שקוק פתח רק לאחר תצפית נוגה: לנסות למצוא את “טרה אוסטראליס אינקוגניטה” – יבשת דרומית מיתולוגית. טרה אוסטראליס נחשבה מסה מאזנת ליבשות בחצי הצפוני של כדור הארץ
מי ידע? במקום יבשת אחת ענקית, הם גילו איים מפורקים, עמים מורכבים, ועולם שונה לגמרי ממה שדמיינו

ההגעה לחופי ניו זילנד – אוקטובר 1769

המפגש הראשון עם המאורים – לא התחיל חלק

חילופי תרבויות – סקרנות משני הצדדים

אחד האנשים המרתקים במסע היה טופאיה, כהן דתי ופולינזי מלומד מטהיטי, שצורף לצוות. הוא דיבר שפה דומה למאורית, הצליח לתקשר עם המקומיים – ולעיתים תפקד כמתווך תרבותי ממש

באמצעותו, קוק וצוותו למדו על הסיפורים, המבנים השבטיים, והאמונות של המאורים. למשל – שהמאורים הגיעו מאיי פולינזיה במסעות הגירה, שיש להם אגדות שזורות בכוכבים, ושיש להם מיתולוגיה עשירה ומובנית. טופאיה הפולינזי שליווה את קוק, זכה להערכה עצומה מצד המאורים – שהרגישו שהוא מדבר את שפתם
במקביל, קוק וצוותו למדו על השפה, הסיפורים, המבנה השבטי, והחיים המאוריים – וכתבו עליהם רבות ביומנים
מהצד השני, המאורים נדהמו מהברזל, הרובים, והספינה העצומה. חלקם ניסו להשיג פריטים חדשים – אחרים חשדו בטכנולוגיה הזרה
זו לא הייתה רק פגישה בין אנשים – אלא בין שתי תפיסות עולם

מיפוי מדהים – דיוק ברמה עולמית

אחת התרומות הכי חשובות של קוק הייתה המיפוי המדויק של קו החוף של ניו זילנד. הוא הקיף את ניו זילנד במשך 6 חודשים – והפיק מפות כל־כך מדויקות, שהשתמשו בהן גם במאה ה־20
קוק היה זה שגילה סופית שניו זילנד היא לא יבשת אחת, אלא שני איים נפרדים. מצר הים ביניהם נושא כיום את שמו – מצר קוק

המפות שצייר ידנית כוללות מפרצים, כפים, רמות הרים, ואפילו מדדי זרמים ורוחות – עבודה מדעית ומלאת פרטים, בעידן שבו מד־זווית ומצפן היו הכלים המרכזיים

אתגרים בים וביבשה – מזג אוויר, מחלות וקרחונים

המסע סביב ניו זילנד לא היה טיול נינוח – מדובר בחופים פראיים, מזג אוויר לא צפוי, גלי ענק, סלעים תת-ימיים וערפל כבד. הצוות של קוק נאלץ להתמודד עם תנאים קשים, ורבים מחברי הספינה סבלו ממחלות כמו צפדינה, שנגרמה מחוסר בוויטמינים. למרבה המזל, קוק היה פורץ דרך גם בתחום הבריאות – הקפיד על תזונה, ניקיון ומנוחה, ובזכותו שיעור התמותה במסע היה מהנמוכים שידעה תקופתו

אבל האתגר האמיתי חיכה להם בדרום

כשהאנבור התקרבה לאזור הפיורדים של האי הדרומי – מה שאנחנו מכירים היום כארץ הפיורדים – התחיל החלק הכי מבודד ומאתגר של המסע. מפרצים עמוקים, צוקים תלולים, ערפל כבד וים סוער יצרו נוף דרמטי אבל גם מאיים
דאותפול סאונד (או בשמו המאורי פאטיאה) קיבל את שמו מהספק של קוק עצמו – הוא חשש שהספינה לא תוכל לצאת חזרה אם תיכנס פנימה, ולכן סימן אותו כמקום “בספק” – דאותפול בתרגום חופשי

למרות שלא נכנס לעומק הפיורדים, קוק התרשם מאוד מהעוצמה של המקום. הוא זיהה את הקרחונים בפסגות שמעליהם – עדות לאקלים הקשוח של הדרום, והיה הראשון לרשום אותם ביומן כחלק מהנוף של ניו זילנד. באותם ימים, זה היה כמעט בלתי נתפס – שליד חופי האוקיינוס מסתתר עולם קרחוני פרוע כל כך

הטבע הדרומי השאיר עליו רושם עז – הפיורדים, ההרים המושלגים והבדידות היו רחוקים מכל מה שהכיר באירופה או באיים החמימים של פולינזיה. אולי בגלל זה, הוא לא בחר לעגון שם – אבל הוא בהחלט סימן את המקום על המפה, וכך נולד אחד מהאזורים האייקוניים ביותר של ניו זילנד

קייפ פרוול – נפרדים מניו זילנד בפעם הראשונה

ב־31 במרץ 1770, אחרי שישה חודשים אינטנסיביים של הקפה, מפגשים ומיפוי, קפטן קוק וצוותו הגיעו לקצהו הצפוני של האי הדרומי – מקום שיזכה לשם קייפ פרוול – כף הפרידה
השם לא ניתן במקרה: זוהי הנקודה ממנה עזבו את ניו זילנד לראשונה, והמשיכו במסעם מזרחה, לעבר חופי אוסטרליה

אבל הנקודה הזו משמעותית גם מעבר לגיאוגרפיה

לא רחוק מכאן, מערבה לאורך החוף, שוכן מפרץ הרוצחים – היום גולדן ביי – המקום שבו עגן אבל טסמן במסעו בשנת 1642. טסמן, ההולנדי, היה האירופי הראשון שתיעד את ניו זילנד, אך עזב אותה בחופזה לאחר עימות קטלני עם לוחמים מאורים. הוא מעולם לא ירד לחוף, ולא חקר את האיים לעומק.

כמאה שנה אחריו, קוק מסיים את מה שטסמן התחיל – בדיוק באותו אזור. זהו רגע סימבולי בהיסטוריה של ניו זילנד
טסמן ראה את הארץ מרחוק ונרתע. קוק הקיף, מיפה, תקשר, התעמת, התחבר – וסגר מעגל
המסע שהתחיל בפחד וזהירות, מסתיים בתחושת הישג וחקר מעמיק – על אותה רצועת חוף מסתורית שבמשך עשרות שנים נותרה בגדר שמועה במפות אירופה

אז מי בדיוק נתן את השם ניו זילנד

היה זה הקרטוגרף ההולנדי יוהאן בלו (יואן בְּלוּ), מי שנחשב ל”ממפה הראשי” של חברת הודו המזרחית ההולנדית, שנתן לאזור את השם “נובה זילנדיה” – על שם מחוז הולנדי בשם זילנד (“ארץ הים”).

ההולנדים היו הראשונים שתיעדו את הארץ הזו במפות אירופיות – בעקבות מסעו של אבל טסמן בשנת 1642, שהיה האירופי הראשון שראה את חופי ניו זילנד (אם כי מעולם לא נחת עליהם).
הוא קרא לה בתחילה בשם סטטן לאנדט, מתוך הנחה שהיא קשורה גאוגרפית ל־סטטן לאנד שבדרום אמריקה. כעבור זמן מה, כשהתברר שמדובר באזור שונה לגמרי, עודכנה המפה לשם החדש – נובה זילנדיה.

כאשר קפטן ג’יימס קוק הבריטי הגיע כמעט 130 שנה לאחר מכן, הוא אימץ את השם ההולנדי – בתרגום לאנגלית: ניו זילנד

המסע שלא נגמר – קוק חוזר פעמיים נוספות

לא רבים יודעים, אבל קוק חזר לניו זילנד שתי פעמים נוספות – במסעות ב־1773 וב־1777. בכל פעם חקר אזורים חדשים – כולל האיים הדרומיים ביותר, ויצר קשרים עם שבטים שלא פגש קודם
במהלך הביקור השני הוא עיגן בקווין שרלוט סאונד, אזור שנשאר בסיס נאמן למסעות חוזרים

בפעם השלישית, כבר הייתה תחושת קבע – קוק ראה בניו זילנד מקום שיכול להיות עוגן לאימפריה הבריטית. אבל הוא גם חשש – מהשפעת האירופאים על הילידים, מהסחר בכלי נשק, ומהשבר שעלול לבוא

המורשת: בין גילוי, חיבור וניצול

היום, הדמות של קוק נתונה לפרשנות. יש הרואים בו מגלה דגול, סקרן, מדויק ומכבד. אחרים רואים בו שליח של קולוניאליזם, שמסעו סימן את תחילתה של תקופה כואבת לעם המאורי.

ובכל זאת – אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא תיעד, חקר, ניסה להבין ולא רק לכבוש. הוא היה שונה מרבים בתקופתו – והותיר אחריו לא רק מפות, אלא היסטוריה עשירה של מפגש בין תרבויות.

סיכום: גילוי ניו-זילנד חלק ב

המסע של קפטן קוק לניו זילנד הוא לא סיפור של גילוי בלבד, אלא גם סיפור של מפגש – בין תרבויות, בין מיתוסים, ובין תפיסות עולם שונות לגמרי. אפשר להתווכח על המורשת שלו, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא שינה את ההיסטוריה של ניו זילנד לנצח.

בחברת רותם ניו-זילנד, אנחנו ממשיכים לספר את הסיפורים שמאחורי המקומות – לא רק הנוף, אלא האנשים, התרבות, וההיסטוריה החיה שנמצאת בכל שביל.

מעוניינים להחשף לעוד רבדים? רכשו רשיון שימוש למַפָּת האוצר שתלווה אתכם לכל מקום בטיול