ציפורים
עשרים ציפורים מופלאות בניו-זילנד שאתם צריכים להכיר
במשך אלפי שנים ניו-זילנד היתה מנותקת לחלוטין משאר היבשות בכדור הארץ, העובדה שאין בה טורפים, נחשים, עקרבים ושאר רמשים הובילה להתפתחות מגוון ייחודי של ציפורים שבהן ניתן לצפות רק בניו-זילנד. הנה 20 מינים בולטים שבהם אתם עשויים להיתקל.
טואי

ציפור שיר יפהפיה השייכת למשפחת יונקי הדבש, ומתהדרת בנוצותיה המבריקות בגוונים כחולים-ירוקים, ולצווארה שני פומפונים צחורים כשלג. בעברית מכונה הטואי “דבשן הכומר”, ובנוסף לא ניתן להתעלם משלל הצלילים היא פולטת כמו קופיף פטפטן, מעין תערובת מסובכת של תווים, שיעולים, חריקות, צפצופים .ושריקות
זנב-מניפה

החבר הקטן הזה הוא אחת הציפורים הכי ידידותיות שתפגשו בניו-זילנד והוא אוהב מאוד להתקרב לאנשים תוך כדי צפצופי התרגשות, ומעין ריקוד בו הוא פורש את זנבו הארוך כמניפה.
עמדו במקום בשקט ואולי תזכו שהציפור המופלאה תבוא ותתיישב לכם על היד או הראש. סופר חמוד!
פוקקו

עוף ביצות ממשפחת הרלתיים, שניתן לראות בכל פינה בניו-זילנד, המתאפיין בנוצות כחולות , רגליים ארוכות וזנב לבן משונץ
אוכפית

גב אוכף או בשמה אוכפית
היא סוג של ציפור האנדמיות לניו זילנד. הם קרובי משפחה רחוקים של העורבים ושייכים למשפחת הדבלולניים. האוכפית נפוצה בשני האיים של ניו זילנד ביערות פתוחים וחיה בין צמרות העצים. היא אוכלת חרקים, פירות וצוף פרחים.
האוכפית טריטוריאלית מאוד ולא תהסס לתקוף משיגי גבול. היא תשתמש בקולה החזק כדי להבריח יריבים קטנים. בשלב הבא האוכפית תלחם אחת נגד השנייה בעזרת הרגליים עד לכניעת אחד הצדדים.
קוקאקו

הקוקאקו או דבלולן הוא סוג של ציפורי שיר ממשפחת הדבלולניים החיים רק בניו זילנד. בסוג זה 2 מינים, אחד מצוי על האי הצפוני ואחד על האי הדרומי.
ציפורים אלו אנדמיות לניו זילנד, והן בעלי דלדל תחת מקורם. אצל המין הצפוני צבע הדבלול כחול, ואצל המין הדרומי הדבלול אדום. המקור שחור וקצר. במראם הם מזכירים מעט חוגלות, והם מעופפים חלשים היכולים לדאות עד ל-100 מטרים. הם יכולים להגיע לאורך 38 סנטימטרים ולמשקל 250 גרם, כשהמין הצפוני גדול יותר.
מינים אלה די נדירים ומצויים בכמה יערות ממוזגים לאורך ניו זילנד
ירגזי

או בשמו האנגלי, טום-טיט המשייך אותו למשפחת הירגזי, הוא ציפור שיר זעירה ממשפחת אדומי-החזה האוסטרלים.
הציפור נפוצה ביערות ניו-זילנד ובעלת ציוץ , אופייני, ואינה בעלת חזה אדום.
טאקאהי

טאקאהי הוא מין עוף חסר יכולת תעופה שנמצא באופן ייחודי בניו-זילנד. זהו עוף מוצק ונמוך, עם כנפיים מוקטנות, רגליים חזקות וגוף מסיבי. לטאקאהי הבוגר צבע סגול-כחלחל, כשכנפיו וגבו בצבע ירוק. הטאקאהי נחשב מין שנכחד אך בשנות ה 40 של המאה הקודמת התגלו מחדש פרטים בודדים, ומאז החל מאמץ שימור והשבה אדיר. כיום מונה אוכלוסיית הטאקאהי כ 400 פרטים בלבד.
קאקא

קאקא או נסטור דרומי הוא מין של תוכי מהסוג נסטור, האנדמי ליערות של ניו-זילנד. הוא קרוב משפחתו של הקיאה או הנסטור ההררי, החי מעט צפונה ממנו. תוכי זה מצוי בסכנה גדולה בטבע.
קֶרֶרוּ- יונה ניו-זילנדית

קֶרֶרוּ היא מין של יונה האנדמית לניו זילנד. הקררו היא יונה גדולה יחסית — משקלה נע בין 550 ל-850 גרם ואורכה עשוי להגיע ל-50 סנטימטרים. תזונתה מבוססת בעיקר על פירות, והיא שוכנת עצים ומצויה ביערות החל מנורת’לנד בצפון ניו זילנד, ועד האי סטיוארט בדרומה. היא הסתגלה לחיים בבתי-גידול שונים, החל מאזורים חופיים ועד אזורים הרריים
פיו – ברווז כחול

הברווז הכחול של ניוזילנד המעטר את השטרות בני 10 דולר.
מדוע זכה הפיו לכבוד?
מדובר בבקווז כחול נדיר ממשפחת הטונדרה שנכון להיום נותרו ממנו כ 3,000 פרטים בטבע.
הפיו חי בנהרות הרריים בניוזילנד והוא אמנם מעופף חלש, אך שחיין מהיר הצולל כדי להשיג את מזונו המורכב בעיקר מחרקים ופלנקטון.
מכיוון שמזונו נמצא בעיקר בין סלעי נהר קשים, קצה מקורו של הפיו הנראה ככתם שחור הוא למעשה רקמה רכה המגנה עליו בעת שהפיו נובר בין הסלעים. עובדה זו הופכת אותו לעוף היחיד בעולם בעל מקור רך.
פינגווין צהוב עין

פינגווין צהוב העין הוא המין היחיד בסוגו.
זהו מין גדול יחסית של פינגווין. גובהו כ 80 ס”מ והוא חי עד 20 שנה.
אזורי הקינון ממוקמים בדרך כלל במפרצים קטנים, ולעיתים על שיני הסלע במפרצים גדולים יותר.
הפינגווין צהוב-העין הוכרז כנתון בסכנת הכח ואוכלוסייתו כוללת כ-4,000 פרטים. זהו אחד ממיני הפינגווינים הנדירים ביותר בעולם.
פינגווין כחול

הפינגווין הכחול מכונה גם בעברית פינגווין זוטר והוא הקטן ביותר מבין מיני הפינגווינים.
הוא חי לאורך חופי ניו-זילנד, בשל צבע נוצותיו הוא זכה לשם פינגווין כחול.
במאורית שמו קורורה, והוא הפינגווין הלילי ביותר מבין כל מיני הפינגווינים
קיאה

מין תוכי המשתייך לסוג נסטור שבסדרת התוכאים. הקיאה הוא תוכי לילי-למחצה, והוא אנדמי לאזורים הרריים באי הדרומי של ניו זילנד – בעיקר באזור “האלפים הדרומיים” ופארק לאומי הר קוק; תכונה זו מייחדת אותו משאר התוכים, שכן הוא אחד מהתוכים היחידים המסוגלים לחיות באקלים אלפיני.

הקיאה מאופיין בממדיו הגדולים יחסית; בצלילים אותם הוא משמיע – לעיתים קרובות הוא קורא “קיאה, קיאה”, ומכאן מקור שמו; ובאופיו הסקרן – הוא מתעניין מאוד בחפצים או אנשים הזרים לו ואינו חושש לנקר מכוניות תיירים ואף לעקור את השמשות שלהן.
רובין

ממשפחת אדומי החזה, פרט יפהפה ושברירי אנדמי לניו-זילנד
ציפור ידידותית מאוד וסקרנית שלעיתים תתקרב אליכן ואפילו תתישב לכם על היד או הרגל
כסוף-עין

ציפור שיר קטנה בעלת פלומת נוצות לבנה המקיפות את העין שלה ולכן שמה- כסוף עין, לבן-עין, ולעיתים גם עין-שעווה.
המין אינו אנדמי לניו-זילנד ומעריכים כי פרטים ממנו נסחפו לניו-זילנד בעת סערה לפני כ 200 שנים ומאז הוא נפוץ ברחבי ניו-זילנד.
שמו המאורי – טאהו, פירושו – “הזר” או “המהגר החדש” מצביע על האופן שבו הילדים המאורים ראו אותו לראשונה
רייפלמן

הרייפלמן נחשב לציפור הקטנה ביותר בניו-זילנד והוא אחד משני המינים של משפחת הוורן ששרדו בניו זילנד ביחד עם וורן הסלעים.
בעוד הרייפלמן נמצא ביער – אחיו וורן הסלעים שוכן מקו קצה היער ומעלה ומותאים לתנאים אלפיניים יותר.
הרייפלמן זכה לשמו בשל צבע נוצותיו שהיווה דמיון למדי הרייפלמן – אנשי הצבא הלוחמים של ניו-זילנד בתחילת המאה העשרים. בעברית מכונה “גדרון רובאי” והוא שייך למשפחת הגדרונים
וורן הסלעים

הוורן (גדרון סלעים) הוא אחד משני המינים היחידים ששרדו במשפחת הזנים האנדמיים העתיקים בניו זילנד ביחד עם הרייפלמן.
לרוב אפשר לצפות בו מרקד על הסלעים בחודשי הקיץ במקומות אלפינים מעל קו היער
פעמונן – בל בירד

גודלו כשל זרזיר, צבעו הכללי ירוק זית, ראשו בגוון סגול והכנפיים והזנב בצבע כחול־שחור. הנקבה חומה יותר עם פס לבן צר על הלחי ומקור מעוקל וקצר יותר.
אורח חיים: קריאותיו של הבל-בירד מזכירות צלילי פעמון, ומכאן שמו. את שיריו הוא משמיע בעיקר השכם בבוקר.
קיווי

הקיווי חסר יכולת תעופה בגלל כנפיו המנוונות. תפוצתו של הקיווי ייחודית לניו זילנד והוא סמל המדינה.
.
גודלו של הקיווי כגודל תרנגול הבית וצבעו חום. הוא בעל ראש וצוואר קטנים ומקור דק וארוך במיוחד. הקיווי הוא העוף היחידי שנחיריו נמצאים בקצה המקור כשמסביבו שערות ארוכות.
בניגוד לשאר העופות הקיווי ניחן בחוש ריח מפותח במיוחד וגם בחוש שמיעה מפותח.
הקיווי הוא עוף מונוגמי (מזדווג עם בן־זוג יחיד) שפעיל בעיקר בשעות הלילה. הוא נחשב לבעל־חיים ביישן וקנאי לטריטוריה שלו. הוא מתגורר בתוך שוחות אותן הוא חופר בקרקע וניזון מחרקים ותולעים.
הקיווי מטיל את הביצה הגדולה ביותר ביחס לגודל גופו מבין כל העופות. תקופת התפתחות הביצה בגוף נקבת הקיווי נמשכת חודש ימים, במהלך תקופה זו אין הנקבה יכולה לאכול מכיוון שהביצה תופסת בהדרגה את רוב חלל גופה, ולכן היא אוגרת שומן במהלך החודשים שקודמים לשלב ההפריה. במהלך תקופת התפתחות הביצה הנקבה מכניסה את בטנה למים על מנת להקל על כובד המשקל שנלווה לה. משקלה של הביצה כחצי קילוגרם ולאחר הטלתה הזכר ממלא תפקיד משמעותי בתהליך הדגירה שנמשך כ־12 שבועות.
קרדיט תמונות לרון קולט ויונתן ברק צלמים בחסד ואוהבי אדם וטבע בעלי תשוקה גדולה לעולם הציפורים והצפרות
פרט לתמונות: קיווי, קוקאקו, פיו, רייפלמן, ופינגווין כחול
עמוד היוטיוב של רון ונעמה
מעוניינים לדעת היכן ניתן לצפות בציפורים המופלאות על מפה בעברית? – רכשו רשיון שימוש למַפָּה שלי שתלווה אתכם לכל מקום בטיול
אני לא מתעניין בדרך כלל בציפורים. במקרה פגשתי את הכתבה ונהניתי מכל תמונה ומכל ההסברים המלווים. וואוו, אין לי מילים!
תודה רבה 🙂