על ניו-זילנד בקצה המזלג

המתיישבים הראשונים בניו-זילנד היו פולינזים שהגיעו לאיים בין המאות ה-13 ל-15, וחיו באיים במנותק מתרבויות אחרות תוך יצירת תרבות ייחודית. מתיישבים אלו נקראים מאורים, וניו-זילנד מכונה בשפתם “אוטיארואה” (ארץ הענן הלבן הארוך).

האירופאי הראשון שהגיע לניו-זילנד היה מגלה הארצות ההולנדי אבל טסמן, שהגיע אל צפון מערב האי הדרומי ב־1642.
טסמן ניסה לעגון באי, אך הותקף על ידי הילידים המאורים ונאלץ לסגת.

ב-1769 הגיע מגלה הארצות הבריטי ג’יימס קוק אל האיים ומיפה אותם. קוק הסב לאנגלית את שמו ההולנדי של המקום, והעניק לאיים את שמם המודרני: ניו-זילנד.

הגעתו של קוק סימנה את תחילתה של התיישבות אירופאית בפסיפיק. המתיישבים האירופים הביאו לאיים רובים, שהפרו את האיזון העדין בין השבטים המאורים וגרמו לתקופה של קרבות בין השבטים המאורים השונים, שנודעה בשם מלחמות המוסקט.

בינואר 1840 סיפחה בריטניה את ניו-זילנד, ובפברואר נחתם בין הבריטים למאורים הסכם ואיטנגי, שהכריז על ניו-זילנד כמושבה בריטית, וקבע את זכויותיהם של המאורים ואת בעלותם על השטחים שבהם ישבו.

בשנת 1861 התגלה זהב במחוז אוטאגו 
שבאי הדרומי. עקב החשש שתושבי האי הדרומי ירצו להכריז על קולוניה נפרדת, הוחלט ב-1865 להעביר את עיר הבירה לוולינגטון, הנמצאת בדרום האי הצפוני.

ניו-זילנד מורכבת משני איים עיקריים – האי הצפוני, והאי הדרומי, וממספר איים קטנים יותר. בהם האי סטיוארט, האי וואיהיקי , גרייט ברייר, ואיי צ’טהאם.
האי הצפוני והאי הדרומי מופרדים על ידי מצר קוק, והמעבר בין שני האיים מתבצע באמצעות מעבורות או טיסות.
הנוף הניו זילנדי מגוון ונע בין הרים מושלגים, קרחונים, חופים זהובים, אזורים תרמיים, הרי געש פעילים, יערות גשם, מישורים נרחבים ועוד. עם זאת ישנם מאפיינים החוזרים כמעט בכל אזור במדינה, בין השאר נהרות ואגמים רבים (עקב כמות המשקעים הגדולה) וקו חוף ארוך ומלא בפיורדים ומפרצים.

בשל בידודה הגאוגרפי, התפתחו בה בעלי חיים וצמחים ייחודיים. מעל 80% מהצמחייה ייחודית לניו זילנד. בולטים בעיקר עצי הקאורי העצומים, שרכי ענק, ויותר מ-40 מינים של בעלי חיים אנדמיים לניו-זילנד. עד להגעת האדם לניו זילנד, לפני כאלף שנים, היונקים היחידים שחיו בה היו שלושה מיני עטלפים (אחד מהם נכחד בינתיים). עקב כך, התפתחו מינים רבים של עופות חסרי יכולת תעופה, בהם הקיווי, הקאקאפו, המואה, והטאקאהה.

באזור ניו-זילנד מצויים שני מיני הזוחלים הקדומים ביותר בעולם, הנקראים ספנודון פונקתאתוס (נקרא במאורית: טואטרה) וספנודון גונתרי. מינים אלה אנדמיים לאזור, ומשויכים לסדרה שכל שאר מיניה נכחדו, מחודקי ראש. גילם של שני מיני הספנודון מוערך ב 250 מיליון שנה והם מוגדרים כמאובן חי. הם קדומים מכל הדינוזאורים.

בניו-זילנד בעלי חיים ימיים רבים ובניהם ניתן למנות את הלוויתנים, אריות הים, דובי הים והדולפינים. זן נדיר של דולפין מסוג “הקטור” ניתן למצוא באיזור חצי האי בנקס.
ספארי צפייה בלוויתני זרע, ראשתנים ואורקה נמצאים בכמה מקומות לאורך החוף המזרחי של ניו-זילנד והמפורסמים שבהם הם: ביי אוף איילנדס , אוקלנד, וקאיקורה .

התרבות הניו-זילנדית כיום מבוססת על שילוב בין התרבות המאורית לבין התרבות הבריטית, בתוספת השפעות של תרבויות מפולינזיה ומהמזרח הרחוק. התרבות הדומיננטית במדינה היא בריטית. וכמעט כל התושבים דוברים אנגלית. ההגירה המתמדת מבריטניה, מחזקת את הזיקה התרבותית הזו. מנגד, מתאמצים המאורים לשמר את תרבותם, אך כיום נותרו רק אזורים מעטים בהם משמשת המאורית כשפת יום יום והתושבים מקיימים אורח חיים מאורי שבטי. כיום, ריקודים וטקסים מאורים, דוגמת ההאקה, מתקיימים בעיקר כאטרקציה תיירותית.

ממש כשם שאנו מכנים עצמנו “צברים”, הרי שהניו זילנדים אימצו לעצמם באופן לא רשמי את הכינוי “קיווים”, על שם עוף הקיווי, האנדמי לניו זילנד, ואשר מקור שמו בשפה המאורית. הכינוי קיווי דבק גם בדולר הניו זילנדי (עוף הקיווי מופיע על מטבע של דולר ניו זילנדי אחד) וכן גם כזיהוי לצבא הניו זילנדי (ככל הנראה עקב השימוש במשחת הנעליים “קיווי”).

נהיגה בניו-זילנד היא בצד שמאל, וההגה נמצא בצד ימין. אם התכוונתם לקנות או לשכור רכב במהלך השהות שלכם, תצטרכו להתרגל לנהיגה בצד האנגלי של הכביש.
במיוחד תצטרכו להתרגל ולהזהר בכניסה לכיכר. בעיות בולטות: הפעלת המגבים בעת שמנסים לאותת ולהיפך, בפעמים הראשונות כשתכנסו לרכב תגלו שניגשתם למושב הנוסע וגם תצטרכו להשתלט על חוקי התנועה וקריאת השלטים הניו-זילנדים.
הכבישים בניו-זילנד נוטים להסתיים בפתאומיות ולהפוך לדרך עפר וחצץ. לא להבהל אבל כדאי לא לנסוע במהירות בדרכים האלו כיוון שהאחיזה לא משהו בכלל, וגם חצץ שעף מהכביש יכול בקלות לפוצץ לכם את אחת השמשות.


ביטוח הוא נושא שעליו אני ממליץ בחום כדי שתהיו בראש שקט במהלך הטיול. גם נושא הביטוח אינו מאוד יקר בניו-זילנד ואפשר למצוא ביטוחים מקיפים בפחות מ 800 דולרים.

השפות הרשמיות בניו-זילנד הן אנגלית, מאורית ושפת הסימנים.
אתם תגלו מהר מאוד שגם דוברי אנגלית מיומנים מוצאים את עצמם מבולבלים בהתחלה בשיחה עם ניו-זילנדי ממוצע.
הם אוהבים לקשקש במהירות, לכופף ולעוות את המילים ולקינוח הם משתמשים באוצר מילים מוזר מאוד ובשלל קיצורים, כינויים וסלנג שהופך את כל החוויה למשעשעת ביותר.
קחו זאת בקלות ונסו ללמוד כמה שיותר, בסופו של דבר אחרי שמתרגלים – זה ממכר
הנה כמה טיפים שימושיים שיעזרו לכם להבין את הסלנג הניו-זילנדי

ניו-זילנד מצטיינת בהמון תחומים, אוכל הוא לא אחד מהם בלשון המעטה. המטבח האנגלי חיוור ביותר לעומת הארוחות הים-תיכוניות של ישראל. המנה המסורתית ביותר בניו-זילנד היא פיש אנד צ’יפס, או כמו שהם אוהבים לבטא זאת : פאש אנש צ’אפס
בנוסף, הניו-זילנדים אוהבים להתגאות בכך שהם המציאו את הקינוח פאבלובה, ורואים בו נכס לאומי ואף הדרדרו לסכסוך עם אוסטרליה השכנה על הבכורה “מי המציא את הפבלובה” – סכסוך הנמשך עד היום, כשבכל פעם נמצא מתכון עתיק יותר באחת המדינות. מדובר בקציפת מרנג עם פירות חתוכים מעל. לא מדע טילים כשמדובר בקולינריה, אבל כבר ציינו שהניו-זילנדים מצטיינים בתחומים אחרים.. למזלם הרב, שפע המהגרים במדינה הביא איתו שלל מאכלים ואם אתם בעינייני סושי או אוכל הודי, הרי שיש כאן מבחר אינסופי, לצד אוכל קוריאני, סיני, תאילנדי, ויאטנמי, וגם המון שווארמה בסגנון טורקי.

פאי למינגטון – עוגת ספוג טבולה בשוקולד ומצופה קוקוס

ממרח מרמייט – זהו ממרח שמרים אייקוני, מקבילו של הוויג’מייט הידוע לשימצה מאוסטרליה, הקיווים מתייחסים אליו כמו אל ממרח שוקולד, אבל טעמו נע בין מלוח מאוד לאומאמי

גלידת הוקי פוקי – הקיווים גאים מאוד בטעם הקרמל-מלוח שהם המציאו לגלידה, וזהו הטעם הפופולרי ביותר בניו-זילנד.

פאי בשר – כמו בריטים טובים, הקיווי הממוצע מאוד אוהב את פאי הבשר\סטייק שלו, רצוי עם המון גבינה נוזלית ומבעבעת בפנים

וויט-ביקס – דגני הבוקר האולטימטיביים לכל ילד שרוצה לגדול ולהיות שחקן ראגבי, ובדיוק כך הדגנים משווקים ברחבי המדינה באגרסיביות מאז שנות ה-90.
טעים מאוד.

דבש מנוקה – תעשיית הדבש היא מכרה זהב רציני בארץ הענן הלבן הארוך, בה גדל עץ התה המפורסם שלשמן שלו סגולות רפואיות רבות.
הדבורים הרועות ביערות הפרא של עץ זה הנקרא במאורית “מנוקה” מייצרות דבש בעל תכונות שאינן קיימות באף דבש אחר בעולם.
צבעו הלבן והרכב הנוטריינטים שבו ייחודי בכך שאינו מעוכל בקיבת האדם, ובכך נשאר בגוף ומחתבר אל מערכת החיסון ומחזק אותה.
דבש מנוקה איכותי הנושא את תו התקן יוקרתי יו.אם.אף המעיד על הרכב טהור, ומחירו מרקיע שחקים. מחירה של צנצנת דבש שכזה נעה בין 20 דולרים ומסתיימת באיזור ה 2000 דולרים בהתאם לכמות הדבש שבה, ואחוז הרכיב הפעיל של המנוקה.
לקריאת המאמר שלי על הדבש הלבן של ניו-זילנד

האקלים של ניו-זילנד הוא אקלים ממוזג, המושפע מהים. מסת היבשה בניו זילנד היא מאוד קטנה יחסית ואינה יכולה לווסת את מה שמגיע אליה מהים.
המיקום המיוחד שלה בין הים הטזמני הסוער והאכזר המשופע בזרמים קפואים המגיעים מאנטרקטיקה מדרום מערב והאוקיאנוס הפסיפי שחובק אותה מצפון ומזרח יוצרים שילוב מיוחד.
תוסיפו לכך ממוצעי גשמים שנעים בין 2000 (אוקלנד) ל-13000 מ“מ בשנה (פיורדלנד), זרמי רוחות וסופות טרופיות שהופכים את מזג האוויר למפלצת מפחידה והרסנית.
בניו זילנד, חיזוי מזג אוויר הוא מקצוע מסובך מאוד, וגם המדויקת שבתחזיות נתונה לשינוי כמה פעמים ביום
אם תפתחו ערוץ חדשות או עיתונות, תגלו שכמעט תמיד שיחת היום היא בענייני מזג האוויר (או ראגבי) אז אם אתם מעוניינים להשתלב בשיחה, כדאי להבין בלפחות אחד מהתחומים האלו

כמדינה בעלת טבע בקליבר רציני מאוד, הקיווים לקחו צעד אחד קדימה את הפעילות שלהם מחוץ לבית, ושכללו את פעילות האקסטרים לרמה יוצאת מן הכלל, אולי זה השקט והרוגע הטמון בכל פינה – הוא זה שמסעיר את דמם של הניו-זילנדים בחיפוש אחר ריגושים. סר אדמונד הילארי, רועה דבורים ממערב אוקלנד, היה מחלוצי הז’אנרה כשהפך לאדם הראשון בעולם שכבש את פסגת האוורסט.

חלוץ נוסף בתחומו היה איי.ג’יי. האקט, שלקח את קפיצת הבנג’י שמקורה בילידי איי ונואטו באוקיאנוס השקט, ושכלל אותה למה שהיא כיום. את קפיצת הבנג’י הראשונה איי.ג’יי. ביצע בשנת 1988 ממגל אייפל בפריז, ובמהרה התחיל להפעיל קפיצה מסחרית מגשר נהר קווארו שבקווינסטאון, בירת האקסטרים של ניו-זילנד

במהרה התחילו לראות בניו-זילנד שלל אטרקציות העוסקות בתחום האקסטרים:
מצנחי רחיפה וצניחה חופשית, אופני הרים ומסלולי סינגל, התגלגלות במורד גבעות בכדור פלסטיק ענק המכונה “זורב”, גלישות סקי במורד האלפים הדרומיים, והרי הגעש של האי הצפוני, שיט בסירות סילון בנקיקים הצרים של נהר השוטובר, ראפטינג מים לבנים, וחתירה בקיאקים אל תוך נקרות סלע, גלישת מצוקים אל בטן האדמה וצפייה בתולעים זוהרות, טיפוס הרים ומצוקים, ואכן לאן שלא תפנו את מבטכם – תמיד תוכלו למצוא גרסה למכורי האדרנלין שביננו

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק כדי לשאול שאלות ולהנות מתוכן איכותי